1.  אוניברסיטת קארל– "אוניברסיטת קארל", שנוסדה בשנת 1348 הייתה אחת האוניברסיטאות החשובות באירופה. ובמאה ה-16 היא עמדה בראש מערכת החינוך של בוהמיה אינטלקטואלים, אנשי רוח הומניסטים היגרו מערי אירופה לפראג. הם לימדו באוניברסיטה מקצועות כמו פילוסופיה, ספרות קלאסית והיסטוריה. בתקופה זו נחשבה פראג למרכז תרבותי מהחשובים באירופה. האוניברסיטה הובילה מהלך של סובלנות דתית ופעלה כאוניברסיטה אוטרכיסטית, הייתה גורם מוביל במערכת החינוך של בוהמיה ויצאו ממנה מורים לבתי הספר של בוהמיה. באוניברסיטה זו היו מתחים על רקע דתי בין תומכי יאן הוס לבין הקתולים. אוניברסיטת קארל הייתה אוניברסיטה שהזדהתה עם הזרם ההוסטי וייצגה זרמים לא – קתוליים נוספים. כמו כן באוניברסיטה זו היו קבוצות שונות של סטודנטים שנבדלו זה מזה במוצאם ובשפתם. בין קבוצות אלו שרר מתח סביב השאלה לגבי איזו שפה תהיה השפה השלטת: צ'כית או גרמנית. כאשר ניתנה עדיפות לשפה הצ'כית הסגל והסטודנטים הגרמנים עזבו את האוניברסיטה, וייסדו אוניברסיטה חדשה בעיר לייפציג שבגרמניה.
2. מוסדות חינוך של הישועים- במאה ה-16 נוסד בפראג מערך לימודי- מעין בית ספר תיכון על ידי אנשי הממסד הישועי. כחלק מהקונטרפורמציה (המאבק של הקתולים נגד הפרוטסטניטים) המטרה לחזק את הקתוליות בפראג. התפיסה הישועית היתה שיש לתת לילד חינוך משובח כדי להפכו לקתולי טוב. בחינוך הקתולי הישועי התרכז בגיל הנעורים. בית ספר תיכון, לפני הלימודים באוניברסיטה.
   בשנת 1556 החל לפעול בפראג מסדר הישועים, שהוזמן אליה על ידי הקיסר פרדיננד ה-1. מסדר זה הוקם בשנת 1534 והיה כפוף לאפיפיור. מסדר זה פעל בכדי לחזק את הנצרות הקתולית ובכדי להפיצה. חברי המסדר שימשו כמורים באוניברסיטאות ויועצים לשליטים. על ידי כך יכלו הישועים לחדור לחוגים רחבים בחברה ולהפיץ את דעותיהם. כמו כן הם עסקו בפעילות מיסיונרית ובתעמולה למען הדת הקתולית. עיקר פעילותם הייתה בחינוך. הם הקימו את בתי הספר הטובים ביותר באירופה והכשירו דורות של אנשים בעלי השפעה בפוליטיקה ובחיי הרוח. הם הקימו בתי ספר יסודיים, ובתי ספר תיכוניים (שלא היו קיימים עד אז). בבתי הספר התיכוניים למדו דקדוק ולימודים הומאניים. בתי הספר הללו קיבלו פריווילגיות מהקיסר, ומספרם בפראג היה רב. הלימודים נמשכו בהם שש שנים, ורובם התנהלו בשפה הלטינית. הישועים עודדו תלמידים לא קתולים ללמוד בבית הספר, מתוך אמונה שחינוך קתולי יחזירם לדרך הנכונה.
   בתי ספר אלו סייעו בהפצת הדת הקתולית אל הציבור הרחב. מלבד פעילות חינוכית הם ארגנו גם הופעות חגיגיות ואירועים חגיגיים שעוררו לא פעם התנגדות בקרב הציבור הלא קתולי.
3. פעילותו של רודולף השני: רודולף ה-2 נודע כפטרון של אמנויות ומדעים. הקיסר התעניין מאוד בכל תחומי הלימוד ובשאלות על הטבע והיקום. הוא השתדל למשוך מלומדים מכל רחבי אירופה אל חצרו שבפראג. האווירה הפתוחה ששררה בפראג בתקופה זו משכה אל חצרו של רודולף הייתה מוקד משיכה לאומנים, לאלכימאים , למיסטיקנים ולאסטרולוגים שהגיעו אליה מכל רחבי אירופה. בין האלכימאים שהגיעו לחצר המלוכה היו האנגלים ג'ון די ואדוארד קלי שעסקו בסיאנסים. כמו כן הגיעו לפראג מדענים רבים כגון : תאדס האג'ק שהיה אסטרולוג, אסטרונום ואלכימאי, טיכו ברהה מתימטיקאי ואסטרונום דני. גילה כוכב חדש וערך תצפיות מדוייקות שסייעו לממשיכי דרכו. יוהנס קפלר שהיה מתמטיקאי. ואסטרונום אוסטרי שגילה שמסלולי הכוכבים סביב השמש הם אליפטיים ולא עגולים.
   הקיסר רודולף השני פרס את חסותו על האומנויות והמדעים בעיר פראג. הוא הביא מוינה ומאיטליה אומנים וארכיטקטים על מנת שישפצו את הארמון שלו. הוא הקים תזמורת מלכותית, שחבריה היו מכל רחבי אירופה. בהשפעת תזמורת זו החלו לצמוח תזמורות נוספות ברחבי פראג.

הגורמים להפיכת פראג למרכז תרבות ומדע במאה ה־16:
— העברת מושב הקיסרות ההבסבורגית מווינה לפראג והפיכתה לבירת הקיסרות — הפכה למרכז של חיי חברה, פוליטיקה ותרבות כלל אירופאיים.
— ייסוד אוניברסיטת קרל שהייתה לחשובה שבאוניברסיטאות במרכז אירופה וגורם משיכה לסטודנטים מרחבי אירופה.
— כניסת מסדר הישועים לעיר, שהקימו בתי ספר ויצרו תחרות בינם ובין המוסדות של אוניברסיטת קרל, תחרות שתרמה לשגשוג מערכת החינוך בעיר.
— התקדמות בכושר הייצור של מכשירים ובתחום כריית המתכות.
— באמצע המאה ה־16 הופעלה תכנית בנייה נרחבת שמשכה אצילים רבים לעיר ועמם אנשי תרבות,אינטלקטואלים והומניסטים.
— הקיסר הזמין לחצרו אמנים, אנשי תרבות ומדענים מכל רחבי אירופה והעניק להם חסות ותמיכה.

ביטויים לפריחה זו: (שימו לב להבדל בין "גורמים" ל"ביטויים")
— ריכוז של אלכימאים שעסקו בלימוד ובניסויים, סביב חצר המלכות.
— ריכוז של מדענים מתחומים שונים בפראג: אסטרונומיה, בוטניקה, מתמטיקה.
— הקמת תזמורת מלכותית.
— אוסף גדול של חפצי אמנות ויצירות אמנות בחצר הקיסר.
— ריכוז אמנים מפורסמים מארצות שונות: ציירים, פסלים וצורפים.