ביוני 1941 פלשו כוחות גרמנים לברית המועצות במסגרת "מבצע ברברוסה" ,תוך הפרה של הסכם "ריבנטרופ- מולוטוב" שנחתם באוגוסט 1939.

לאחר מספר חודשים הגיעו הכוחות הגרמנים עד לשערי מוסקבה. בנוסף לשני מיליון היהודים שחיו תחת שלטון הכיבוש הגרמני בפולין, נוספו עוד  כ- 5  מיליוני יהודים משטחי הכיבוש בברית המועצות.

היטלר הכריז בנאום (בינואר 1939) ש "אם תפרוץ שוב מלחמת עולם ,תוצאתה תהיה השמדת הגזע היהודי באירופה". ואכן היטלר החל לממש את הכרזתו.

יחידות האיינזצגרופן (יחידות עלית של האס.אס – עוצבות המבצע)  נעו עם היחידות הצבאיות וביצעו את ההשמדה הלכה למעשה.

"הפתרון הסופי" מתייחס לרצח ההמוני, השיטתי, המכוון והמתוכנן שהפעילו הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה על מנת להביא לחיסולו הפיזי המוחלט של העם היהודי.

ההערכה היא שמיליון וחצי יהודים נרצחו בברה"מ . יהודי ברה"מ היו הראשונים שבוצע בהם רצח המוני ,שיטתי ומתוכנן תחת הכיבוש הנאצי.

אין נקודת זמן מדויקת שבה ניתן לומר שהחל "הפתרון הסופי" משום שאף פעם לא נמצאה פקודה מפורשת המורה על תחילתו. יחד עם זאת, מרבית ההיסטוריונים רואים בפלישה לברה"מ את ראשית "הפתרון הסופי".

יש קשר בין הפלישה לברית המועצות לבין  התחלת הרצח ההמוני של היהודים ממספר סיבות:

1.      גידול במספר היהודים-  הצורך לטפל במספר רב של יהודים  (כ- 5 מיליון יהודים )   שנוספו לשלטון גרמניה הנאצית לאחר כיבוש שטחים נרחבים בברית המועצות, ,הביא את הנאצים להחליט על פתרון קיצוני להשמדה שיטתית של העם היהודי.

היה צורך "לטפל בבעיית היהודים" בדרך אחרת. לא הייתה עוד אפשרות להגירה או לריכוז היהודים בגטאות.

2.      יישום האידיאולוגיה הנאצית-  השתלטות על "מרחב המחייה" במזרח  ו "תורת הגזע". כתוצאה מכיבוש ברית המועצות נוצרה הזדמנות  לחסל את הבולשביזם היהודי (היהודים נתפסו כיוצרי הקומוניזם הרוסי בגלל אחוז גבוהה של יהודים בהנהגה הקומוניסטית הרוסית) ולטהר את ברחב המחיה מן היהודים וכך לסלול דרך לבניית "הסדר החדש".

3.       יחס הבוז לעמים הסלאביים הנחותים, והרגשת ביטחון גרמנית לאחר הישגיהם הצבאיים בזמן הפלישה- גרמו לתחושת הגרמנים כי ניתן  "לטהר" את השטח מיהודים  בלי להתחשב  בהתנגדות שעלולה לצמוח בדעת הקהל המקומית למעשי הרצח, ולהיכנע לבעיות מוסריות כלשהן .

4.      סיוע של האוכלוסייה המקומית- שיתוף הפעולה של האוכלוסייה המקומית במזרח אירופה ברצח היהודים סייע לנאצים לבצע את הרצח ביתר יעילות. גויסו שוטרים מן האוכלוסייה המקומית שהיו מעורבים בפעולות החיסול של היהודים.

5.      הכשרת יחידות מיוחדות לצורך הרצח- במסגרת ההכנות למערכה הצבאית נגד ברית המועצות הוכנו והוכשרו יחידות מיוחדות, והוטל עליהן "לטהר" את השטחים שנכבשו מהאויבים האידיאולוגים של הרייך. קיומן של מסגרות ארגוניות אלו עודד יזמות שונות לרצח היהודים. יחידות האיינזצגרופן הוכשרו במיוחד לטיפול באויבים פוטנציאלים בעורף החזית המזרחית לקראת מבצע "ברברוסה" .

חוקרים טוענים כי רצח היהודים בברית המועצות נעשה תוך שילוב הין הוראות הדרגים הבכירים ובין יוזמות של קצינים בשטח. לא הייתה פקודה אחת של הרג שהופצה בין כל הגורמים השותפים לרצח.  על כוחות האיינזצגרופן הוטל לבצע מאסרים והוצאות להורג על מנת להגיע "לרגיעה פוליטית". לאחר המלחמה העידו חלק ממפקדי היחידות כי היינדריך הורה בעלפה (ולא בפקודה כתובה) לפני הפלישה לברית המועצות להרוג את כל היהודים הסובייטים.