מחבר: עמית מירז

עם קום המדינה שאפה ההנהגה לעצב את דמות העולים  בני הארצות והגלויות השונות שהגיעו לארץ כדמותו של "הצבר" . כינוי זה התייחס לאופיו ודמותו של הישראלי החדש שהתגבש  בארץ .כדי לעצב את דמותם ואופיים של העולים בדמותו של הישראלי החדש המתגבש –"הצבר" אומצה מדיניות שנועדה לעקור ולטשטש את הזהויות והמסורות השונות של העולים השונים שבאו לישראל ולהנחיל להם תרבות אחת חדשה –ישראלית ומערבית. הנהגת המדינה ביקשה להשיג מטרה זו באמצעות…

העליות הגדולות של שנות ה – 50 יצרו מפגש בין ותיקי הארץ אשכנזים ברובם לעולים חדשים מזרחיים שעלו מארצות האסלאם . הוותיקים האשכנזים ראו בעולים המזרחיים נחשלים חסרי השכלה . העולים המזרחיים הרגישו מקופחים וסבלו מאפליה . הממסד היה אשכנזי והוא קבע היכן יגורו והיכן יעבדו . נוצרו פערים בהשכלה ובהכנסה בין אשכנזים למזרחיים והביטוי הראשון לזעם ולתסכול של המזרחיים עולי ארצות האסלאם התפרץ באירועי ואדי סאליב  בקיץ 1959 .…

באופן כללי תהליך קליטת העלייה היה קשה ומורכב מהסיבות הבאות  : המצב הדמוגרפי היה בלתי אפשרי . מספר הקולטים מבני הישוב הוותיק שקלטו את העולים היה נמוך ממספר הנקלטים . המדינה הייתה במצב כלכלי קשה מיד לאחר סיום מלחמת העצמאות . בקרב הישוב המבוסס האשכנזי ברובו רווחו דעות קדומות (סטראוטיפים) כנגד הנקלטים המזרחיים יהודי ארצות האסלאם . תפיסת "כור ההיתוך" של החברה והממסד במדינת ישראל פגעה קשות במסורת, באורח החיים…

העלייה בשנות החמישים והשישים ארגון וקליטת העלייה בשנות החמישים והשישים היו מהמבצעים החשובים ביותר בביסוסה של מדינת ישראל . במהלך של כ – 15 שנה קלטו כ – 650,000 מתושבי הארץ הוותיקים כמות כפולה של עולים מעשרות מדינות שונות . עולים אילו שנקלטו במציאות הישראלית הפכו את מדינת ישראל לעובדה קיימת במזרח התיכון . ארצות המוצא של העולים וממדי העלייה: בעשור הראשון עולים למדינת ישראל כמיליון עולים חדשים. מאירופה :…

ההשפעות לטווח הארוך על ישראל: 1) תחום חברתי/אובדן האמון בהנהגה: עם ישראל הוכה בהלם עם פרוץ המלחמה בהפתעה, ובסיומה כשהתבררה כמות הנפגעים . תחושת הביטחון הבלתי מעורער בהנהגה המדינית והצבאית נסדקה . החלה ביקורת ציבורית רחבה על כך שההנהגה לא חזתה את פרוץ המלחמה ולא גייסה מילואים דבר שעלה בקורבנות רבים . 2) תחום חברתי/ועדת אגרנט: קמו תנועות מחאה פוליטיות שקראו להתפטרות הממשלה . במקביל הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות…

מלחמת יום הכיפורים פורצת שש שנים לאחר מלחמת ששת הימים . צבאות מצרים וסוריה תוקפות את ישראל בהפתעה ומצליחות לכבוש שטחים בסיני וברמת- הגולן. צה"ל מגייס את המילואים ומצליח להדוף את הסורים מרמת הגולן ולהגיע ליתרון משמעותי על הצבא המצרי בדרום . למרות הניצחון הצבאי נתפסה המלחמה ככישלון של ההנהגה הצבאית והמדינית בגלל הצלחת הערבים להפתיע את ישראל . כתוצאה מכך בשנה שלאחר המלחמה התפטרו ראש הממשלה שר הביטחון והרמטכ"ל.…

קהילת יהודי לוב הייתה הקטנה ביותר מקהילות צפון אפריקה. ערב המלחמה היא מנתה כ-30.000 יהודים שהיוו כ-4% מכלל התושבים. יותר מ-50% מהיהודים גרו בעיר טריפולי, כ-10% בבנגאזי והשאר בישובים קטנים יותר. לוב היתה נתונה תחת השלטון האיטלקי שהשפעתו על היהודים היתה פחותה ופחות מתערבת מזו של השלטון הצרפתי על שאר יהודי המגרב. במשך כל שנות שלטונם בלוב לא גיבשו האיטלקים מדיניות ברורה ביחס ליהודים. בשנת 1935 נגזרה על יהודי לוב…

למעלה מ – 80% מיהודי ארצות האסלאם היגרו מארצות אלה בין השנים 1948-1969. רובם, למדינת ישראל ומיעוטם למדינות אחרות, בעיקר באירופה. ניתן למנות מספר גורמים מרכזיים שהשפיעו על תהליך זה : פירוט הגורמים שהשפיעו על הגירת היהודים את ארצות האסלאם : השפעות תהליך הדקולוניזציה – לעובדה שיהודי ארצות האסלאם קשרו את גורלם עם השלטון הקולוניאלי היו השפעות על חיי היהודים במספר היבטים : שינוי תרבותי – אחד מביטויי הדקולוניזציה היה…

קהילות היהודים בארצות האיסלם היו קטנות ביחס לקהילות אירופה: בסך הכל מנו הקהילות הללו בין שתי מלחמות העולם כ -800 אלף יהודים (פחות מ7%- מכלל יהודי העולם). הקיבוץ הגדול ביותר של היהודים בארצות האיסלאם היה במרוקו. בתמורות בתחום הדמוגרפי בולטות מספר תופעות מרכזיות: א. גידול ניכר במספר היהודים בין שתי מלחמות העולם. הגידול הדמוגרפי היה תוצאה של  שיפור התנאים התברואתיים בארצות הנ"ל עם חדירת מדינות אירופה, ירידה בשיעור התמותה, שיפור…