הכוחות הלוחמים: נתוני הפתיחה: למחרת החלטת החלוקה מתחילים הפלשתינאים תושבי ארץ ישראל שלא קיבלו את ההחלטה לתקוף את הישוב היהודי בארץ . באותה עת יש כ 650,000 יהודים בארץ ומספר הערבים כפול כ – 1,300,000 . פריסת הישובים היהודיים שנמצאים ממטולה בצפון ועד רביבים בדרום יוצרת קושי רב להגן על כולם כאשר ההוראה של ההנהגה היא לא לנטוש אף ישוב . יש לזכור בתקופה זאת הבריטים עדיין שולטים בארץ. מדיניות…
סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ופינוי כל הכוחות הבריטיים עד 1 לאוגוסט 1948 . חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות . 55% מהשטח למדינה יהודית (מחצית הגליל , עמק יזרעאל , מישור החוף ומרבית הנגב) . 45% מהשטח למדינה ערבית (חלק מהנגב ורצועת עזה , יהודה ושומרון וחלק מהגליל) . ירושלים תהיה בינלאומית ותנוהל ע"י האו"ם . בין שתי המדינות יתקיים שיתוף פעולה כלכלי בענייני מכס, מטבע משותף ,…
בריטניה העבירה את שאלת ארץ ישראל לאו"ם בתחילת 1947 ,והאו"ם החליט באפריל 1947 להקים את ועדת אונסקו"פ (-unscop ועדת האומות המאוחדות המיוחדת לשאלת ארץ ישראל) כדי לבדוק את סוגיית ארץ ישראל. הועדה מנתה 11 נציגים ממדינות שונות (ללא נציגים מהמעצמות הגדולות), והציגה את מסקנותיה ב- ספטמבר 1947 לאחר שביקרה בארץ, שמעה עדויות ממנהיגי היישוב, ביקרה במחנות העקורים באירופה ונחשפה לפרשת אקסודוס בזמן התרחשותה. הערבים החרימו את הוועדה וסירבו להופיע בפניה.…
הסיבות להעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם על ידי בריטניה: ב 15 לפברואר 1947 באופן מפתיע החליטה בריטניה למסור את שאלת ארץ ישראל לידי האו"ם. כמה שיקולים/סיבות השפיעו על צעדה של בריטניה: אכזבה מעמדת ארצות הברית- אי ההסכמה בין בריטניה לבין ארצות הברית בשאלת ארץ ישראל ,סוגיית העקורים והמתח בין מנהיגי שני הארצות השפיעו על צעדיה של ממשלת בריטניה. בריטניה חשבה ,על סמך דווחים שהצביעו על מחלוקת בארצות הברית בסוגיית ארץ…
ההתיישבות שהתקיימה בשנים הללו בכל רחבי הארץ הפכה למכשיר אסטרטגי רב עוצמה בידי הישוב היהודי בארץ. בשנים הללו הוקמו כ- 40 ישובים . מטרות/חשיבות ההתיישבות: מאבק בבריטים לשינוי מדיניותם- איסור על התיישבות יהודית במרבית שטחי ארץ ישראל (חוק הקרקעות מ-1940). השפעה על קביעת גבולות המדינה בעתיד- במקום בו ישבו יהודים יעברו גבולות הארץ. זאת הסיבה שבשנים הללו התיישבו באזורי ספר בנגב ובגליל- היאחזות בנקודות לאורך הגבולות העתידיים של המדינה שתקום. …
המשך מדיניות הספר הלבן השלישי ,המאפשרת רק למספר קטן של יהודים לעלות לארץ, הביאה את מנהיגי היישוב להחלטה על המשך מבצעי ההעפלה הבלתי חוקיים. במהלך התקופה הנ"ל יצאו מאירופה כ-64 ספינות מעפילים ועליהן כ- 70 אלף עולים בלתי לגלים-ניצולים מאירופה ועולים מצפון אפריקה. רק חלק קטן מהספינות (ארבעה מהן) הצליח לפרוץ את הסגר הבריטי ולהגיע לחופי הארץ) ,שאר המעפילים נשלחו למחנות מעצר/הסגר בקפריסין. מטרות/חשיבות ההעפלה: להגדיל את מספר היהודים בארץ-…
לאחר פירוק "תנועת המרי העברי" העמדה הרשמית של הנהגת היישוב, התנועה הציונית וההגנה הייתה שיש לנקוט בגישת מתונה, ללא מאבק אלים, מאבק הצמוד למדיניות הציונית כפי שהוחלט עליה במוסדות הלאומיים. ההתמקדות בהמשך ההתיישבות ,העפלה, רכש צבאי במחתרת, והפסקת הפעילות הצבאית כנגד הבריטים בארץ ישראל. סיבות/נימוקים לתומכים בהנהגת היישוב: הקמת מדינה יהודית טובתך רק על ידי פעולות מתואמות בארץ ישראל ובזירה המדינית בהנחיית מוסדות התנועה הציונית (יציאה נגד הבדלנות של אצ"ל…
לאחר פירוק "תנועת המרי העברי" היו שתי גישות להמשך המאבק עם הבריטים. התנועה הרוויזיוניסטית, האצ"ל והלח"י טענו שיש לנקוט בגישת של מאבק מתמשך כולל מאבק מזוין, כלומר מאבק בלתי מוגבל בזמן או בתחומי פעילות. כולל העפלה והתיישבות. סיבות/נימוקים לתומכי הפורשים : אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה ורק מאבק בכל התחומים בלי הפסקה יביא לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. מאבק רצוף יחייב את הבריטים לתגבר את כוחותיהם בארץ, דבר…
כוח המגן העברי בשנות ה-40 היה מורכב משלושה ארגונים: ארגון ההגנה- הגדול שבהם שהוקם ב-1920,הארגון הצבאי המרכזי של היישוב, בראשות בן גוריון. דגל בעבר בשיתוף פעולה עם הבריטים. ארגון האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) - הוקם ב- 1937,תחילה שיתף פעולה עם הבריטים אך לאחר מיכן פנה למאבק צבאי נגדם, בראשות מנחם בגין. ארגון הלח"י (לוחמי חרות ישראל)- הוקם ב-1940,הקיצוני ביותר בגישתו לבריטים. דגל במאבק צבאי נגדם. ברשותו של אברהם שטרן. האכזבה…
