תהליך הדקולוניזציה אינו תהליך אחיד , אלא מגוון עם זאת, ניתן להצביע על מספר מאפיינים דומים: מאבק לאומי קלאסי – בדרך כלל ניתן להבחין במאבקים לשחרור לאומי במזרח התיכון ובצפון אפריקה באותם שלבים שאפיינו את המאבקים הלאומיים בעמי אירופה. (תהליך שחרור מתמשך ולא מלחמת שחרור חד פעמית, גיבוש הרעיון ויצירת תודעה לאומית ע"י אליטות משכילות, הקמת תנועות לאומיות, הסתייעות בגורמים חיצוניים ). עם זאת, בחלק מן המקומות במזרח התיכון (סוריה,…
זוהי שלילת הקולוניאליזם. תהליך שהוביל בהדרגה לסיום שליטה של המעצמות על המושבות מעבר לים, והקמה של מדינות לאום עצמאיות בארצות אלה. תחילתו של תהליך זה כבר בין שתי מלחמות העולם, אך שיאו מתרחב לאחר מלחמת העולם השניה ובשנות ה -50 וה – 60 של המאה ה- 20. הגורמים לתהליך הדקולוניזציה : ניתן לחלק את הגורמים לתהליך הדקולוניזציה לשלושה : גורמים אידיאולוגיים, גורמים כלכליים וגורמים פוליטיים. באופן כללי ניתן לומר כי…
המפסידים הגדולים של המלחמה היו הפלשתינאים שנותרו עם סיום המלחמה ללא מדינה ועם מאות אלפי פליטים מפוזרים בכל מדינות האזור רובם במחנות פליטים כאזרחים נחותים ועניים . יציאתם של כ– 700,000 ערביי ישראל את הארץ במהלך המלחמה הייתה תהליך רצוי למדינת ישראל שאפשר לקבוע את אופייה היהודי של המדינה . בנוסף בעיות ביטחון, מחסור באדמות ומקומות דיור נפתרו ע"י יציאת הפלשתינאים . עם תום המלחמה נותרו בשטח ישראל כ –…
בינואר 1949 החלו ברודוס בתיווך/חסות האו"ם שיחות לשביתת נשק בין ישראל למדינות ערב . ישראל הייתה תשושה כלכלית מהמלחמה ורצתה להתמסר לקליטת עליה . מדינות ערב חששו מהתפשטות טריטוריאלית נוספת של ישראל. הסכמי שביתת הנשק הם לא הסכמי שלום, אך הם אפשרו לכל הצדדים לסיים את המלחמה . הסיבות וחשיבות הסכמי שביתת הנשק לצדדים הלוחמים : ישראל: סיבות מדיניות/פנימיות-לחץ ארה"ב ומדינות רבות באו"ם להפסקת האש. ישראל הייתה צריכה לתת עדיפות…
כשבועיים לאחר הקמת המדינה החליטה הממשלה הזמנית על הקמת צה"ל הוא הצבא הרשמי והיחיד של המדינה . עד אז כלל הכוח הצבאי של הישוב את הארגונים המחתרתיים ובהם ההגנה ,הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י . ב– 30 במאי הושבעו כל הלוחמים לצה"ל ופורקו המחתרות . האצ"ל התנה את הסכמתו בכך שבירושלים שנחשבה לאזור בינלאומי ישמרו אנשי האצ"ל על מסגרת ייחודית משל עצמם . מסגרות אילו צורפו לצה"ל מאוחר יותר. מדוע החליט בן…
הכרזת העצמאות– הוויכוח על ההכרזה, השיקולים בעד ונגד ההכרזה ב – 15 למאי 1948 היה אמור הנציב הבריטי לעזוב את הארץ ולסיים באופן רשמי את תקופת המנדט הבריטי . בהנהגת הישוב התעורר ויכוח גדול האם להכריז על הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל , באותו היום או לדחות את ההכרזה . סיכויים מול סיכונים. בן גוריון היה תקיף בדעתו כי חייבים להכריז עם סיום המנדט . השיקולים בעד ההחלטה להכריז על…
לאחר התקופה הקשה של קרבות בלימה הציבה לעצמה ישאל כמטרה להדוף את הצבאות הפולשים ולשחרר ,בשלב ראשון, את כל השטחים שיועדו למדינה היהודית על פי תכנית החלוקה של האו"ם. משהושג יעד זה באופן הדרגתי ובקרבות קשים, הורחבה המלחמה ונכבשו גם אזורים נוספים במטרה ליצור רצף טריטוריאלי ומתוך שיקולים אסטרטגיים של מדינת ישראל. בתקופה זו צה"ל הצליח ליטול יוזמה התקפית ולהכניע את צבאות מדינות ערב בכל החזיתות עד לניצחון. במהלך תקופה…
התקופה מתחילה עם פלישת מדינות ערב עירק ירדן מצרים סוריה ולבנון לארץ ישראל ב15 למאי, מיד עם ההכרזה על הקמת מדינה יהודית. חובה להכיר את מפת הפלישה. תכנית הפלישה התבססה על שני עקרונות: האחד - מלחמת בזק, משום שלרשות הצבאות הערביים לא עמד מלאי מספיק של תחמושת וציוד למערכה ממושכת. השני - ניתוק היישובים היהודיים בפנים הארץ מחוף הים, דרכו יוכלו לקבל תגבורת בכוח אדם ובנשק. קוויה העיקריים של התכנית…
מאפייני התקופה: "תוכנית ד" - מאסטרטגיה מתגוננת לאסטרטגיה התקפית. השלב השני של המלחמה התאפיין במעבר מהתגוננות מקומית להתקפות יזומות ומתוכננות על פי סדרי עדיפויות צבאיים ומדיניים. בראשית מרץ 1948 הוכנה במפקדה הארצית של "ההגנה" תוכנית מבצעית שכונתה "תוכנית ד" , והיא נועדה להעביר את היוזמה לידי היישוב היהודי. מטרות התכנית היו: השתלטות על השטחים שנועדו להיכלל בתחום המדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה, כולל יישובים ערביים שהיו בשטח זה…
שלב א' של הלחימה לחימה בערים המעורבות: הכוונה לערים ת"א-יפו, חיפה , ירושלים צפת וטבריה בהן חיו יהודים וערבים יחדיו . בערים אילו שותקו חיי הכלכלה בראשית המלחמה . היהודים סבלו מפגיעות של צלפים ערבים שירו ממקומות גבוהים אל השכונות היהודיות . הערבים החדירו מכוניות תופת וגרמו לאבדות קשות בקרב היהודים . נפגעו המוסדות הלאומיים בירושלים , רח' בן יהודה בירושלים ורחוב הנמל בחיפה . הטרור הערבי גרם לשיבוש חיי…
