מחבר: עמית מירז

אינטרסים אסטרטגים- רוב החוקרים מדגישים את האינטרסים האסטרטגים של בריטניה, תעלת סואץ, שהייתה בעלת חשיבות עליונה בדרך להודו ולמזרח הרחוק, והנפט, שהחל להתגלות בתקופה זו, בעיקר בעיראק ובפרס. היה חשוב לבריטים לשלוט בארץ ישראל ולהשתלט על שטחי האימפריה העות'מאנית. שליטה במזרח התיכון הייתה חשובה לבריטניה מבחינה אסטרטגית. חששה מהשפעה צרפתית וגרמנית באזור. ראו ביהודים כמי שניתן לסמוך עליהם- עם תרבותי ומודרני. רצון לצרף את ארה"ב למלחמה: ממשלת בריטניה סברה כי…

בזמן מלחמת העולם הראשונה הפכה לונדון למרכז הציוני החשוב ביותר . הייתה פעילות דיפלומטית ענפה של ראשי המרכז בלונדון- וייצמן, סוקולוב, רוטשילד ואחד העם כדי שמשרד החוץ הבריטי יפרסם הכרזה מדינית המכירה בזכותם של היהודים לריבונות על ארץ ישראל. תחילה פרסמה הטיוטה הציונית (ביולי 1917). הנוסח הרשמי  של  הצהרת בלפור פורסם ב-2 לנובמבר 1917 ,באיגרת ששלח שר החוץ הבריטי (ארתור ג'יימס בלפור) ללורד רוטשילד. נוסח/תוכן הצהרת בלפור: "ממשלת הוד מלכותו…

המלחמה  גרמה  לנזקים קשים ליישוב היהודי בא"י: ניתוק מכל מקורות קיומו,  מחסור במצרכי מזון בסיסיים,  חובת גיוס לצבא התורכי, ביטול הקפיטולציות, גירוש יהודים בעלי נתינות זרה, מסע רדיפות נגד הציונות, אנשי "היישוב החדש" ואנשי "המשרד הא"י", עבודות כפייה, החרמות רכוש, הוצאתם להורג של אנשי ניל"י וגירוש יהודי יפו-תל אביב.  יהודים רבים עזבו וב 1918 נותרו בה כ-57,000  נפש. ארגון ניל"י באביב 1915 אהרון אהרונסון  נואש מן השלטון התורכי, ממשטר האימים…

בתקופת המלחמה סבל היישוב היהודי קשיים רבים. המפקד הראשי של הצבא העות'מאני בארץ ישראל והמושל הכללי על הארץ-ג'מאל פחה ,נקט מדיניות שביטאה את התנגדות האימפריה העות'מאנית לציונות. בעקבות מדיניות זו ירד מספר היהודים בארץ מ- 68 אלף לפחות מ- 50 אלף. מטרת/יעדי  מדיניותו של ג'מאל פחה כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל: להבטיח את נאמנות כלל התושבים ואת השליטה המלאה עליהם בזמן המלחמה. למנוע קשר בין היהודים בארץ ישראל לבין המדינות…

מלחמת העולם הראשונה נמשכה למעלה מ -4 שנים (1918-1914). מדובר במלחמה אכזרית ,שגבתה מחיר דמים נורא. המלחמה פרצה בגלל יוהרה של שליטים ,שלמעשה לא רצו במלחמה ,אך גם לא היו מסוגלים לעצור אותה. הסיבות המרכזיות למלחמה-מערכת בריתות בין המדינות השונות, שהביאה לחשדנות ויריבות ,סכסוכים לאומיים-בדגש על אזור הבלקן, והגברת מרוץ החימוש. קשיי המלחמה לא פסחו על היהודים שחיו בארץ ישראל. העובדה שהאימפריה העות'מאנית נכשלה והפסידה במלחמה, הגבירה את רדיפתם את…

אנשי שתי העליות ניהלו מאבק לתחיית הלשון העברית. בתקופת העלייה הראשונה היה זה אליעזר בן יהודה שהניף את דגל המאבק, ואילו בתקופת העלייה השנייה הייתה זו הסתדרות המורים העבריים. החייאת השפה העברית הייתה אחד מגילויי המהפכה הלאומית. לפי אליעזר בן יהודה הלאומיות בנויה מ-ארץ, השכלה לאומית ושפה לאומית שמבטאת את התחייה והלכידות הלאומית. רק בארץ ישראל ניתן להחיות את השפה העברית כשפת הדיבור של העם. התפתחות המאבק למען תחיית הלשון…

סיבות: מצב בטחוני  מעורער בארץ-מעשי שוד של יחידים וכנופיות. חוסר התייחסות של השלטון העות'מאני לבעיות הביטחון של היישוב היהודי. חוסר יעילות של השומרים הערבים שלעתים שיתפו פעולה עם הגנבים. פעילות: הקמת ארגון חשאי בשם "בר גיורא" (מנהיג המרד הגדול נגד הרומאים) ב-    1907 ע"י מפלגת פועלי ציון. סיסמתם- " בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום". מפקד הארגון היה- ישראל שוחט. וחברי הארגון התחייבו בשבועה לשמור אמונים למולדת, לגלות…

המשרד הארץ ישראלי המשרד הארץ ישראלי הוקם ביפו ב 1908 (בימי העלייה השנייה)  מטעם ההסתדרות הציונית. היה מוסד ההתיישבות הראשון מטעם ההסתדרות הציונית  ותפקידו היה לנהל ולכוון את הפעולות ההתיישבותיות בארץ.  בראש המשרד בארץ עמד ד"ר ארתור רופין- יהודי גרמני ,היה בו שילוב של איש מדע (סוציולוג), עם חזון ציוני ששם דגש על חינוך לאומי בשפה העברית. הסיבות להקמתו: כדי לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה לבין העולים בארץ…

מה היו מניעיו של רוטשילד לסייע למושבות: חשש מפני המיסיונרים- רוטשילד היה אדם שומר מסורת שחשש מהתבוללות . ראה את ההתיישבות בארץ ישראל כפתרון לבעיית ההתבוללות של העם היהודי. העם היהודי כעם יצרני-   יישוב הארץ יוכיח לעולם כי העם היהודי הוא עם יצרני ולא רק עוסק במסחר ובהלוואות. מניע לאומי- ההתיישבות בארץ ישראל תסייע בפתרון מצוקתם של יהודי מזרח אירופה -פתרון לבעיית האנטישמיות. תרומתו  ודרכי הסיוע של רוטשילד לביסוס המושבות…

העולים לארץ ישראל ראו בדמיונם ארץ זבת חלה ודבש, כפי שהיא מתוארת בסיפורי המקרא. אולם במציאות התמודדו העולים עם קשיים רבים: האקלים/מחלות - האקלים בארץ ישראל ,בעיקר בימי הקיץ היה שונה לחלוטין מהאקלים באירופה. העולים שפנו להתיישבות החקלאית סבלו מהעבודה הפיזית הקשה בחום הכבד. דבר שהתיש אותם וחלקם חלו בקדחת. חוסר ידע בחקלאות וסכסוכים פנימיים- בשל חוסר ידע בחקלאות הקימו ישובים רבים במקומות שאינם ראויים להתיישבות –על אדמה סלעית שקשה…