הלאומיות האיטלקית — דה-אמיציס, "הלב" (1886)

""אתמול נכנס המנהל לכיתה עם תלמיד חדש, המורה לקח את ידו ואמר לנו: עליכם לשמוח. היום מצטרף לכיתתנו איטלקי קטן שנולד במחוז קלבריה הנמצא בדרום מדינתנו. הוא נולד במחוז רב תהילה, שממנו יצאו בעבר איטלקים מפורסמים רבים, ושממנו באים לנו כיום עובדים חרוצים וחיילים אמיצים – כולם מוכנים לשרת בלב שלם את מולדתנו, את איטליה. זהו אחד המחוזות היפים בארצנו, יש בו יערות גדולים והרים גבוהים. במשך דורות היה המחוז הזה משועבד לשליטים זרים, ועם איחודה של איטליה שבה גם קלבריה להיות חלק מארצנו...זכרו היטב את מה שאומר לכם: כדי שנער מקלבריה ירגיש כמו בבית כאן בטורינו, כדי שנער מטורינו ירגיש כמו בבית בקלבריה, נאלצו בני ארצנו להילחם בקרבות עקובים מדם במשך חמישים שנה, וחמישים אלף איטלקים נפלו בהם. עליכם לכבד ולאהוב זה את זה. מי שיפגע בנער הזה או יעליב אותו, משום שלא נולד כאן, במחוז שלנו, לא תהיה לו עוד זכות להביט בדגל שלנו." (מעובד ע"פ א' דה-אמיציס, הלב, כתר, 1985, עמ' 12-14)"