דילמת מורדי גטו ורשה — ישראל גוטמן

"קטע מקור המתאר את ההתלבטות של מארגני המרד בגטו ורשה. "בתוך הארגון הלוחם החדש הסתמנו הבדלי גישות בנוגע למועד ההתקוממות ושיטות המאבק. צעירי הארגון, בני שמונה עשרה-תשע עשרה, היו חסרי סבלנות ותבעו לפתוח במעשי התגוננות בלא דיחוי; אין מקום וזמן לברור [להיות בררן] באמצעים ולהתנות את עצם הפעולה בהכנה שיטתית כללית, אלא להתחיל בהתקוממות ספונטנית, שבה יצוידו הלוחמים בסכינים, גרזנים וחומצות רעילות, כלומר בכל הבא ליד. ראשי הארגון והבוגרים גמרו אומר [החליטו] לפתוח בפעולה רק אחרי שיושג נשק חיוני וייקבעו דרכי התנגדות המותאמות למצב. הנחתם הייתה שהתפרצות נזעמת, שלא תישא אופי של מאבק מתוכנן וממושך, תעבור ללא רישום ובלי שתגרום נזק לגרמנים. הגרמנים יחסלו התקוממות כזאת בלא מאמצים, והלוחמים הנועזים יירשמו בטור הכללי של 'אנשים שנורו במהלך הפינוי'. לעומתם טענו הצעירים, שהכוונות להשגת ציוד ולתכנון מרחיק ראות יותר דוחות את הפעולה למועד בלתי ידוע. בסיכומו של דבר, כפי שמלמד הקצב הקטלני של הגירוש, יעלה בידי [יצליחו] הגרמנים להשלים את מזימתם בלי שהארגון יהיה מוכן לפתיחת מערך ההתנגדות." (י' גוטמן, יהודי ורשה 1939-1943, הוצאת יד ושם, 2011, עמ' 388)"