בחלק זה נלמד: מה קושר ומלכד את בני אותו לאום? (שפה, מנהגים ומסורות, עבר משותף, מוצא משותף, סמלים, זיקה למולדת, השאיפה של בני הלאום לחיות במדינה עצמאית משלהם). מה היו השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19? חיזוק מסגרות השתייכות ויצירת מוקדי זהות חדשים לבני האדם. התגבשותן של מסגרות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות (התנועות הלאומיות) שטיפחו וחיזקו את סימני הלאומיות ונאבקו ליצירת מסגרת מדינית עצמאית לבני אותו לאום. שינויים במפה המדינית של אירופה. (השוואה בין מפת אירופה בשנת 1815 למפה בשנת 1920).

בחלק זה נלמד: 1 .השפעת עקרונות תנועת ההשכלה - שינויים במקור הידע, שימוש ביקורתי בידע, ההכרה שכל בני האדם שווים בזכויות היסוד לחיים, לחירות ולקניין, ההכרה בעיקרון ריבונות העם והאמונה ב'קידמה'. 2 .השפעת החילון שהלך והתפשט, על בני האדם. 3 .השפעת התנועה הרומנטית על התפתחות התנועות הלאומיות במאה ה-19. 4 .השפעת אירועים פוליטיים בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 על התפתחותן של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19. 5 .השפעת תהליכי התיעוש והעיור על אנשים שנדחקו לעולם חדש ומנוכר. 6 . השפעתן של תמורות בתחבורה, בתקשורת, בחינוך ובתרבות על אורח החיים והחשיבה של בני האדם.

בחלק זה נלמד: 1 .המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19. 2 .תחומי הפעולה של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19. 3 .שלבי ההתפתחות של הפעילות הלאומית באירופה במאה ה-19. 4 .הגורמים המסייעים למימוש יעדי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 ,והגורמים המעכבים אותם.

בחלק זה נלמד: 1 .המצב המדיני, והמצב החברתי-כלכלי בארץ שנבחרה לפני שהחל המאבק הלאומי, הגבולות בהם חיו בני הלאום, מי שלט במדינה. 2 .מטרת המאבק והכוחות הפעילים שהניעו את המאבק הלאומי בארץ שנבחרה. 3 .השלבים העיקריים במאבק של התנועה הלאומית בארץ שנבחרה ותוצאות המאבק הלאומי. 4 .הגורמים שסייעו למאבק הלאומי בארץ שנבחרה, והגורמים שעיכבו אותן. הסבר כיצד סייעו או עיכבו. 5 .קווי הדמיון והשוני בין המאבק הלאומי בארץ שנבחרה לבין דפוסי הפעולה ושלבי המאבק של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.

בחלק זה נלמד: התעוררות ספקות בפתרון האמנציפציה בשל גילויי האנטישמיות במערב ובמרכז אירופה. • החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבות בחברת הרוב. • גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטון והחברה במזרח אירופה. • השפעת רעיונות הלאומיות והפעילות של התנועות הלאומיות במאה ה-19 באירופה על היהודים תחנות בחייו של הרצל, שהובילו אותו לגיבוש תפיסתו הציונית • בעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספרו של הרצל 'מדינת היהודים'. • הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל: מטרה ואמצעים. מהי חשיבותה של התכנית? הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה. • ניסיונותיו של הרצל לקבל צ'רטר מהסולטן העות'מאני והשגת הסכמת המעצמות )גרמניה, הקיסרות הרוסית ובריטניה( למתן ערבויות לצ'רטר זה. • פולמוס אוגנדה: תוכנה של ההצעה, מי תמך בה ומדוע? ומי התנגד לה ומדוע?

בחלק זה נלמד: העלייה לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: סיבות לעלייה, קשיי העולים. • הקמת צורות התיישבות חדשות , הקמת העיר העברית - תל אביב, הכרת מפת ההתיישבות בארץ ישראל. • הקמת מסגרות חברתיות-פוליטיות. • הקמת מסגרות ביטחוניות. • אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.. • הנחת התשתית לתרבות וחינוך עברי. .