-
לאומיות
בחלק זה נלמד: מה קושר ומלכד את בני אותו לאום? (שפה, מנהגים ומסורות, עבר משותף, מוצא משותף, סמלים, זיקה למולדת, השאיפה של בני הלאום לחיות במדינה עצמאית משלהם). מה היו השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19? חיזוק מסגרות השתייכות ויצירת מוקדי זהות חדשים לבני האדם. התגבשותן של מסגרות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות (התנועות הלאומיות) שטיפחו וחיזקו את סימני הלאומיות ונאבקו ליצירת מסגרת מדינית עצמאית לבני אותו לאום. שינויים במפה המדינית של אירופה. (השוואה בין מפת אירופה בשנת 1815 למפה בשנת 1920).
5-
שיעור1.1
-
מבדק1.1
-
שיעור1.2
-
שיעור1.3
-
משימה1.1
-
-
הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות
1-
שיעור2.1
-
-
מאפיינים ודפוסי פעילות של תנועת לאומיות
2-
שיעור3.1
-
שיעור3.2
-
-
יוון - תנועה לאומית כמדינה מדגימה
3-
שיעור4.1
-
שיעור4.2
-
משימה4.1
-
-
התנועה הלאומית היהודית - הרצל והציונות
7-
שיעור5.1
-
משימה5.1
-
שיעור5.2
-
שיעור5.3
-
שיעור5.4
-
שיעור5.5
-
שיעור5.6
-
-
העליות ופעולות הציונים עד מלחמת העולם ה - 1
10-
שיעור6.1
-
שיעור6.2
-
משימה6.1
-
שיעור6.3
-
שיעור6.4
-
שיעור6.5
-
משימה6.2
-
שיעור6.6
-
שיעור6.7
-
שיעור6.8
-
-
התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם ה-1
8-
שיעור7.1
-
שיעור7.2
-
שיעור7.3
-
שיעור7.4
-
משימה7.1
-
שיעור7.5
-
שיעור7.6
-
שיעור7.7
-
קשיי העולים
קשיים של העולים בתחום ההתיישבות :
העולים לארץ ישראל ראו בדמיונם ארץ זבת חלה ודבש, כפי שהיא מתוארת בסיפורי המקרא. אולם במציאות התמודדו העולים עם קשיים רבים:
1. האקלים/מחלות – האקלים בארץ ישראל ,בעיקר בימי הקיץ היה שונה לחלוטין מהאקלים באירופה. העולים שפנו להתיישבות החקלאית סבלו מהעבודה הפיזית הקשה בחום הכבד. דבר שהתיש
אותם וחלקם חלו בקדחת.
2. חוסר ידע בחקלאות וסכסוכים פנימיים – בשל חוסר ידע בחקלאות הקימו ישובים רבים במקומות שאינם ראויים להתיישבות –על אדמה סלעית שקשה לעיבוד(זיכרון יעקוב), וליד ביצות הנגועות
ביתושי הקדחת (חדרה וליד אגם החולה). כמו כן היה חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית. נוסף לכך היו סכסוכים פנימיים בין המתיישבים עצמם- בין הפועלים לאיכרים.
3. מחסור בכסף ומשאבים והיעדר תשתיות – הכשרת הקרקע, בניית בתים, חפירת בארות מים ועוד –עלו כסף רב. החסכונות הפרטיים של חלק מהעולים אזלו והאגודות הציוניות בחוץ לארץ לא
הצליחו לסייע לכולם. היעדר תשתיות בתחומי תחבורה, תקשורת, כלכלה מודרנית, והיעדר מקורות מים מסודרים.
4. הממשל העות’מאני – הממשל העות’מאני היקשה גם הוא על המתיישבים. בשל החשש לתסיסה לאומית באימפריה הגביל הממשל את שהיית העולים בארץ ישראל, המציא עבורם את הפתקה
האדומה-התחייבות לצאת מן הארץ בתום 3 חודשים. בשלב מסוים אסרו על העלייה לחלוטין, הגבילו את המתיישבים ברכישת קרקעות ובניית בתים. בשל אי הסדרים בממשל הצליחו המתיישבים
להתמודד עם האיסורים השונים ,לעתים גם על ידי מתן שוחד.
התמודדות עם הקשיים:
המתיישבים התמודדו עם הקשיים הללו ע”י הקמת מסגרות עבודה ומסגרות התיישבות שיתופיות שסייעו אחד לשני(לדוגמא-הקבוצה בדגניה), והקמת מסגרות מפלגתיות של פועלים (“פועלי ציון ו”הפועל הצעיר”) כארגון גג שיסייע לפועלים להגשים את הרעיונות שבהם האמינו.
1 תגובה
אתר מצויין, מאוד עזר לי לבגרות, לא יודע מה הייתי עושה בלעדי זה.