מרד בר כוכבא

מרד בר כוכבא (135-132 לספירה) הוא אחד האירועים הדרמטיים והמשפיעים בתולדות ישראל, ויש לו ייחודיות משלו בתולדות עמנו. התקופה בה פרץ המרד הייתה תקופת שלטונם של "הקיסרים הנאורים" ברומא. הקיסר ששלט ברומא בזמן המרד היה - אדריינוס. מדובר בתקופה שלאחר חורבן הבית השני (70 לספירה) כאשר המרכז ביבנה משמש כתחליף למקדש. למעשה התקיימו 3 מרידות גדולות של היהודים בשלטונות הרומאיים בטווח של כ-50 שנה: המרד הגדול (73-66 לספירה) אשר הסתיים…

אין תגובות

בן ייאוש לבנייה – מירושלים ליבנה

כישלון המרד הגדול הביא למשבר קשה בחברה היהודים בתחומים רבים – ראו פירוט תוצאות המרד בפרקים הקודמים בתחומי - חברה ,כלכלה ובתחום הדתי. אנו נתמקד בפרק זה במשבר הדתי / רוחני מנהיגותי שנוצר בחברה היהודית לאחר החורבן . משבר חמור שסיכן את קיומה של החברה היהודית. כיבוש ירושלים ושרפת בית המקדש גרמו להלם ואבל כבד וייאוש פקד רבים בעם. יהודים רבים חשו שחורבן בית המקדש יצר נתק בין ה' לעמו.…

אין תגובות

מצדה – השלב האחרון במרד נגד הרומאים

לאחר נפילת ירושלים ובית המקדש (70 לסה"נ) נותרו מספר מבצרים של הקנאים שלו נכנעו לרומאים- הרודיון (מדבר יהודה),מכוור (בעבר הירדן ממזרח לים המלח) ומצדה (שעל חוף ים המלח). הרודיון ומכוור נפלו לאחר זמן קצר יחסית והמצודה האחרונה שנשארה בידי הקנאים הייתה מצדה. מצדה שימשה מבצר עוד בימי יוחנן הורקנוס והורדוס בנה בה בניינים וביצורים מרשימים והפך אותה לארמונו. מצדה נפלה בידי הקנאים בימים האחרונים של המרד. הקרב על המצדה: בשלב…

אין תגובות

תוצאות המרד וחורבן בית המקדש

התוצאה המשמעותית ביותר בעקבות כישלון המרד הגדול היא חורבן בית המקדש. לאחר מלחמת האחים בירושלים בין קבוצות הקנאים השונות וביניהם לבין הממשלה המתונה כוחם של המורדים להילחם ברומאים נידון לכישלון. בשנת 69 לסה"נ הטיל טיטוס מצור על ירושלים. ביום י"ז בתמוז בשנת 70 לסה"נ הובקעה חומת ירושלים ולאחר מיכן העלו הרומאים באש את שערי הר הבית והחל הקרב על בית המקדש. לפי המסורת היהודים ביום ט' באב חרב בית המקדש.…

אין תגובות

הסיבות לניצחון הרומאים את היהודים

1. סיבות חיצוניות: מערך כוחות הלוחמים ליהודים לא היה סיכוי מול האימפריה הרומית האדירה שלה היו- משאבים עצומים ,כלי נשק רבים, אסטרטגיה צבאית מתוחכמת, ושיטות מצור אפקטיביות. הרומאים הביאו לארץ כוחות גדולים בפיקודו של המנהיג הצבאי אספסינוס שהיה ותיק קרבות. היהודים התקשו להחזיק מעמד זמן כה ארוך, בייחוד בשל העובדה כי לא הייתה להם כל עזרה מבחוץ. 2. סיבות פנימיות: המאבק בין הלוחמים היהודים בין הלוחמים היהודים התגלו חילוקי דעות…

אין תגובות

העמדות השונות בוויכוח על היציאה למרד הגדול ברומאים

1. נגד היציאה למרד - אצולה ,הכהונה הגדולה ,הנוכרים ואחרים: חלק מעשירי ירושלים, הכהונה הגדולה ובני משפחת הורדוס היו נאמנים לשלטון הרומי והתנגדו למרד ואיתם כמובן הנוכרים בארץ ישראל שתמכו בשלטון הרומאי. נוספו אליהם ממשפחות האצולה והכהונה הגדולה בירושלים וערי השדה (סוחרים גדולים ובעלי אחוזות),תושבי ירושלים שנגררו למרד שלא מרצונם ואנשים פשוטים שהבינו מה עתיד להתרחש כאשר תפרוץ התקוממות ולכן התנגדו לה. אגריפס השני (נינו של הורדוס) פעל להרגעת הרוחות.…

אין תגובות

המרד הגדול – סיבות ועמדות

כבר בראשיתו נתקל הכיבוש הרומי בהתנגדות היהודים ובניסיונות מרד של צאצאי החשמונאים. בעקבות שלטון הנציבים ומדיניותן כלפי היהודים החריפו הסיבות שהובילו למרד. המרד הגדול של היהודים ברומאים פרץ ב- 66 לסה"נ בירושלים ונמשך יותר מארבע שנים עד סוף 70 לסה"נ כאשר נפלה ירושלים וחרב בית במקדש השני. המרד הסתיים סופית בשנת 73 לסה"נ כאשר נפלה מצדה, שהייתה המצודה האחרונה בא החזיקו המוקדים. המרד ביטא שאיפה לחירות מדינית-שאיפה להשבת הריבונות הלאומית…

אין תגובות

שלטון הנציבים והפיכת יהודה לפרובינציה רומית-שלטון ישיר

לאחר מותו של הורדוס חולקה ממלכתו בין בניו. ארכילאוס בנו של הורדוס שלט ביהודה כ-10 שנים עד שהודח ע"י הקיסר אוגוסטוס. עם הדחתו שינתה רומא את המעמד הפוליטי והמשפטי של יהודה. לא עוד שלטון חסות עקיף אלא שלטון ישיר של נציב נוכרי. יהודה הפכה לפרובינקיה -אזור בשליטה רומית מחוץ לאיטליה שבראשה נציב שמינה הקיסר. הנציב ומפקדת צבאו ישבו בקיסריה. נערך מפקד תושבים, מדידת קרקעות ושווי רכוש (קנזוס),שאפשר גביית מיסים מתושבי…

אין תגובות

יחס היהודים והנוכרים לשלטונו של הורדוס

שלטונו של הורדוס מאופיין לא פעם בהיעדר תמיכה בקרב העם .היותו מלך חסות של רומא. מקור כוחו היה ברומא ודבר זה השניא אותו עוד יותר על העם. שלטונו התאפיין בתמיכה ועדיפות לאוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל שהיוותה משענת לשלטון הרומאי. בא לידי ביטוי בהקלה במיסים ,פסיקה כנגד היהודים ועוד. יהודים: יהודים רבים התנגדו לשלטונו של הורדוס מסיבות שונות : 1. יהודים רבים ראו בהורדוס כמלך המזוהה ונאמן לשלטון זר (רומא). 2.…

אין תגובות

הורדוס (מלך חסות) והנציבים

בתהליך הדרגתי התפוררה המדינה החשמונאית ונהפכה לממלכת חסות רומית ומאוחר יותר לפרובינציה רומית. השלטון הרומאי בארץ ישראל נקט שני דפוסי מדיניות ופעולה כדי לשלוט על הארץ ותושביה. בשלב הראשון-שלטון עקיף/ שלטון חסות ובשלב שני שלטון ישיר של נציבים . 1. שלטון עקיף - בשלב ראשון העדיפו הרומאים להשתמש בנציגים מהעם הנכבש. סגנון שליטה זה נובע מרצונם של הרומאים לצמצם את הוצאותיהם וכן למנוע התנגדות מקומית וזאת באמצעות מלך הנתון לחסותם…

אין תגובות