תהליך הדהקולוניזציה

תהליך הדקולוניזציה אינו תהליך אחיד , אלא מגוון עם זאת, ניתן להצביע על מספר מאפיינים דומים:

  • מאבק לאומי קלאסי – בדרך כלל ניתן להבחין במאבקים לשחרור לאומי במזרח התיכון ובצפון אפריקה באותם שלבים שאפיינו את המאבקים הלאומיים בעמי אירופה. (תהליך שחרור מתמשך ולא מלחמת שחרור חד פעמית, גיבוש הרעיון ויצירת תודעה לאומית ע”י אליטות משכילות, הקמת תנועות לאומיות, הסתייעות בגורמים חיצוניים ). עם זאת, בחלק מן המקומות במזרח התיכון (סוריה, לבנון, עיראק, ירדן) התגבשות הרגש הלאומי הייתה תוצר של חלוקת המנדטים בין בריטניה וצרפת שהובילה לחלוקה של המזרח התיכון ממרחב תרבותי, לאומי וריבוני אחד לישויות נפרדות באופן מלאכותי .
  • השוני בין עמים שחיו תחת שלטון בריטי לבין עמים שחיו תחת שלטון צרפתי – תהליך השחרור הלאומי של עמים שחיו תחת השלטון הבריטי היה בדרך כלל, קל ומהיר יותר. הסיבה לכך נעוצה באופי השליטה העקיף של הבריטים מול אופי השליטה הצרפתי הישיר ובאופן שבו שתי המעצמות תפסו את שלטונן . מכאן נובע שככל שדפוס השליטה הקולוניאלי היה עמוק יותר כך תהליך הדה-קולוניזציה היה קשה, מורכב וממושך יותר.
  • המזרח התיכון הקדים את צפון אפריקה – עמי המזרח התיכון החלו את התהליך בין שתי מלחמות עולם וחלקן אף השיגו עצמאות לפני מלחמת העולם השניה.   בצפון אפריקה החל התהליך רק לאחר המלחמה ולכן זכו העמים בעצמאות רק בשנות ה – 50 וה- 60. במזרח התיכון שלטו המעצמות באמצעות מנדטים, ואילו בצפון אפריקה השליטה הייתה בעיקר צרפתית באמצעות משטרי חסות בדרך כלל.

כתוצאה מתהליך הדקולוניזציה השתנתה מפת המזרח התיכון וצפון אפריקה . גבולות המדינות שהוקמו נקבעו על יד המעצמות ולא תמיד תאמו את השוני האתני בין העמים והשבטים השונים.

המלחמה הקרה משפיעה על המזרח התיכון

בשנות המלחמה הקרה הלכה וגברה החשיבות של המזרח התיכון. תהליך הדקולוניזציה ביטא את הסתלקותן של המעצמות האירופיות מן המזרח התיכון.

במצב זה פעלו ברית המועצות וארצות הברית לחיזוק השפעתם באזור.

חשיבותו של המזרח התיכון בעיני המעצמות נבעה מכמה גורמים:

  • מיקום גיאוגרפי- המסרל התיכון הוא מפגש בין שלוש יבשות. הוא גובל בברית המועצות בגבולותיה הדרומיים. המעצמות היו מעוניינות להקים בסיסים צבאיים במזרח התיכון.
  • נתיבי תחבורה- מדינות המזרח התיכון שלטו על נתיבי תחבורה מרכזיים כמו- תעלת סואץ ומיצרי הבוספורוס והדרדנלים (מוצא הים השחור לים התיכון) חשיבות המעברים האלה למעצמות הייתה גבוהה.
  • מקורת הנפט- במזרח התיכון עתודות נפט גדולות. חשיבותו של הנפט הלכה וגברה משיקולים כלכליים,מדיניים ואסטרטגיים. המעצמות התחרו בינהם על זיכיונות הנפט במדינת המזרח התיכון. בעיקר היו תלויות בנפט המזרח התיכוני מדינות מערב אירופה בעלות בריתה של ארצות הברית.

המעצמות פעלו רבות במזרח התיכון מהסיבות שצויינו. היה מאבק על ההשפעה בתורכיה ואיראן בשל חשיבותם לברית המעצות. הסכסוך בין ישראל לשכנותיה הערביות סייע אף הוא להעמקת מעורבות המעצמות במזרח התיכון .ברית המועצות הגבירה את הסיוע הכלכלי והצבאי למדינות ערב וארצות הברית תמכה בישראל.

אלג’יריה – מדינה מדגימה

כללי : תהליך הדה-קולוניזציה של צרפת  בצפון אפריקה היה שונה מזה שהיה בארצות אפריקה המערבית שגם בהן שלטה צרפת. הסיבות העיקריות לשוני זה הן : קרבתה של צרפת לארצות אלה לצרפת, נוכחותה של אוכלוסיה קולוניאלית (צרפתית), מעמדן המדיני של ארצות אלה, האוכלוסיה בצפון אפריקה הייתה ערבית בעיקרה , בעלת קשרים עם העולם הערבי ומושפעת מתהליכים שעברו על העולם הערבי.

המאבק הלאומי  באלגי’ריה : אלגי’ריה נכבשה על ידי הצרפתים בשנת 1830 והפכה למושבה צרפתית  ונחשבה למחוז בצרפת . במשך 130 שנים שלטה צרפת באלג’יריה. בשנים אלה התיישבו צרפתים רבים במדינה  ושיעורם הגיע לכ – 10% מתושבי אלג’יריה. עובדה זו השפיעה משמעותית על תהליך הדה-קולוניזציה במדינה והקשתה על התנועה הלאומית האלג’יראית להשיג את יעדיה.

לאחר מלחמת העולם השניה קיוו מנהיגי התנועה הלאומית האלג’יראית שהאווירה הכללית בעולם תקל עליהם לקבל עצמאות. במאי  1945 נערך מצעד הזדהות עם התנועה הלאומית האלג’יראית. בתגובה – הגיבו הצרפתים  בהפצצה מהאוויר  שבה נהרגו אלפים רבים. התגובה האלימה היתה תוצאה של החשיבות שראתה צרפת באלגי’ריה והמעורבות העמוקה שלה במדינה. התגובה האלימה של  צרפת הובילה לשקט למשך 9 שנים ( עד 1954 )

בנובמבר 1954 פרצה מלחמה בין הכוחות הלאומנים באלג’יריה לבין צרפת. הייתה זו מלחמה קשה  ואכזרית במיוחד  שנמשכה עד 1961 .במהלך שנים אלה ניסתה צרפת , בדרכים שונות, להמשיך לנהל את חיי המדינה כסידרם ומנגד לנהל מו”מ עם התנועה הלאומית.    מספר ההרוגים במלחמה היה רב. כ- 24,000 הרוגים , מתוכם כ- 5,000 צרפתים נהרגו במהלך המלחמה על עצמאותה של אלג’יר.