צורות התיישבות שונות

בתקופת העלייה הראשונה הוקמו ישובים רבים ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום.

המושבה

מרבית העולים בעלייה הראשונה בחרו להתיישב בערים. רק כרבע מן העולים בחרו להתיישב בעליה זאת בהתיישבות חקלאית.

בתקופת העלייה הראשונה התפתחה המושבה. באותן שנים נוסדו 23 מושבות חדשות ביניהם-ראשון לציון (המושבה הראשונה הוקמה ב- 1882), גדרה, רחובות, זיכרון יעקב, ראש פינה ועוד. ניתן להבחין בשלושה סוגי מושבות- מושבות חובבי ציון, מושבות שהוקמו ע”י הברון רוטשילד ומושבות פרטיות.

מאפייני המושבה:

משק חקלאי בבעלות פרטית– המשק והקרקע בבעלות המתיישבים ונקנתה במשותף על ידי קבוצת עולים. (בית מגורים משפחתי ומשק חקלאי). בכל מושבה נקבעו כללים וכלים לניהול דמוקרטי עצמי המבוסס על ועד נבחר ותקנות מחייבות .כמו כן, הונהגה עזרה הדדית של המתיישבים.

משק המבוסס בעיקר על ענף חקלאי אחד מגידולי שדה (בעיקר-מטעים, הדרים, שקדים, זיתים, גפנים ותבואות). למושבה מבני ציבור משותפים כמו: בית- כנסת, ובית-ספר.

עבודה שכירה– כשנתקלו בקשיים כלכליים העסיקו פועלים שכירים .

רובן נדרשו לעזרתו של הברון אדמונד דה-רוטשילד.

הקבוצה

הוקמה בימי העלייה השנייה (דגניה ,”אם הקבוצות”, הוקמה ב 1910). ממנה התפתח מאוחר יותר הקיבוץ.

מאפייני הקבוצה:

התיישבות על קרקע ציבורית/לאומית שרכשה הקרן הקיימת לישראל.

עקרונות שיתוף ושוויון– שיתוף מלא בחיי היום יום ובאופן קבלת ההחלטות-ההחלטות התקבלו באסיפת חברים-“כל אחד תורם על פי יכולתו ומקבל על פי צרכיו”. בקבוצה היו- קופת כספים משותפת, חדר אוכל משותף, בית ילדים משותף ומערכת חינוך משותף. הקבוצה התבססה על ניהול עצמי ושוויון חברתי וכלכלי.

שלילת עבודה שכירה– עבודה עצמית/עברית כערך עליון.

משק מעורב-שאיפה להיות יחידה כלכלית אוטונומית, המבוססת על כל ענפי הכלכלה.

עיר עברית 

רבים מין העולים שהגיעו באותה תקופה ביקשו להתיישב במסגרת עירונית.

רוב העולים היו אנשים שחיו בעיירות או בערים לפני שעלו לארץ ישראל והתפרנסו ממקצועות עירוניים (מסחר, מלאכה, תעשייה זעירה ועוד) שכונות חדשות נבנו ביפו, ירושלים וחיפה והאוכלוסייה גדלה בצורה משמעותית.

עד 1909  הייתה העיר יפו מרכז כלכלי חשוב בא”י בזכות היותה עיר נמל שדרכה בוצע המסחר הבינ”ל וכן הגיעו העולים לא”י.  תנאי הדיור הקשים ביפו ויוקר הדירות בה עוררו ב-1904 הקמת אגודה ” אחוזת בית”  שתפקידה הקמת שכונה חדשה מחוץ ליפו.

6 משפחות קנו קרקע ותכננו שכונה, מודרנית בסגנון אירופי. ב-1909 הוגרלו הקרקעות והחלו בבניית  הבתים הראשונים. בשנת 1910 קבלה אחוזת בית את השם “תל-אביב”.  מאיר דיזנגוף נבחר כראש העיר הראשון.