עזרא בן שריה – מעמדו, סמכויותיו, ופעילותו לגיבוש שבי ציון: קשיים והישגים
סיבות לעלייתו:
עלה בראש אלפי עולים נוספים, בשנת 458 לפסה”נ ,שהיו ברובם ממשפחות כוהנים ולווים.
הגורמים לעלייתו אינן ברורים. כנראה מדובר בשילוב של מניע דתי /כמיהה לשוב לציון, ורצון לטפל בבעיית ההתבוללות של היהודים בארץ, לצד רצונו של מלך פרס לחזק את שלטונו בארץ באמצעות האנשים הנאמנים לו.
מעמדו / תפקידו וסמכויותיו
עזרא היה ממנהיגי היהודים בבבל, בן למשפחת כוהנים מבית צדוק ובעל תואר “סופר”. יש הרואים בתואר זה כבקיא/כותב בתורה ואחרים סבורים כי מדובר בתואר של פקיד גבוהה בממלכה הפרסית. מן המקורות קשה לדעת מה היה תפקידו של עזרא בממלכת פרס ומה היו סמכויותיו . ייתכן כי היה ממונה על ענייני היהודים ודתם בבבל או בממלכת פרס כולה. בכל מקרה, עזרא נחשב לשליחו הנאמן של מלך פרס וקיבל ממנו סמכויות מספר סמכויות:
1. עזרא מקבל היתר מהמלך הפרסי לעלות לא”י בראש 1500 משפחות עולים ביניהם גם משפחות כוהנים וללווים.
2. סיוע כלכלי- מקבל היתר להוביל לירושלים כסף וזהב שניתנו ע”י המלך ויועציו.
בכסף זה קיבל היתר לקנות בקר ולהקריבו על המזבח בירושלים. כמו כן גזברי המלך הבטיחו לו סיוע כספי בכל אשר יבקש. כל משרתי המקדש קיבלו פטורים מתשלומי מיסים.
3. הענקת סמכויות בתחום המשפט- עזרא קיבל היתר למנות שופטים ודיינים שיסיעו לו להשליט את חוקי התורה שהוכרו כחוקי המלך. עזרא נחשב לשליחו של המלך ולשופט עליון של כל היהודים שישבו בנציבות עבר הנהר.
סמכות השיפוט שלו כללה גם הטלת עונש מוות.
הסמכויות שקיבל עזרא היו בתחום האוטונומיה הדתית ולא תפקידים פוליטיים.
עזרא פעל רבות בדגש על נושאי דת ומניעת התבוללות העם :
1. פעל נגד נישואי תערובת / התבוללות – טען כי יש לחתור לבדלנות לאומית דתית בין ישראל לשאר האומות. טען כי נישואי תערובת הם חטא והעם ייענש על כך ,וכי התורה קובעת איסור חיתון עם נשים נוכריות. לדבריו
נשואי תערובת יביאו לחיקוי דרכי הנוכרים ולהתבוללות תרבותית. פעל לגירוש הנשים נוכריות ובניהם.
קשיים:
לשכנע ולבצע את גירוש הנשים הנוכריות בפועל. רבים מנכבדי העם –בני השכבות הגבוהות והכוהנים היו נשואים לנשים נוכריות והתנגדו למהלך.
מתנגדי הגירוש תמכו בצירופם של בני העמים הזרים לעם היהודי וטענו כי לפי התורה אסור להינשא רק לבני שבעת עמי כנען ולא ליתר בני העמים הנוכרים.
2. הנחלת התורה לעם: פעל להנהגת אורח חיים על פי חוקי התורה ולתיקון המצב הדתי בארץ. עזרא האמין כי עבודת האל אינה מתקיימת רק בבית המקדש ,והיא צריכה גם להתקיים באמצעות לימוד תורה
על ידי כל יחיד מישראל. פעל להוצאת תקנות הקשורות לקריאת התורה בציבור ,פירושה והפצתה.
עזרא כינס את כל העם לאספה גדולה בראש השנה כדי לקרוא בתורה.
קריאת התורה הייתה מלווה בתרגום ובפרשנות שקירבו את הציבור ללימוד התורה.
מייחסים לעזרא –הנהגת טעמי המקרא (סימנים המופיעים מעל האותיות בתנ”ך המשמשים כסימני פיסוק וכתווי נגינה לקריאת התורה בציבור).
3. החלפת הכתב העברי הקדום בכתב האשורי המרובע ,כתב המשמש אותנו עד היום- שינוי הכתב סייע להפצת התורה שכן השימוש בכתב באשורי היה נפוץ יותר בקרב העם וכדי להבדיל את היהודים משאר הארצות, שהשתמשו בכתב העברי הקדום.