מרד בר כוכבא (135-132 לספירה) הוא אחד האירועים הדרמטיים והמשפיעים בתולדות ישראל, ויש לו ייחודיות משלו בתולדות עמנו. התקופה בה פרץ המרד הייתה תקופת שלטונם של "הקיסרים הנאורים" ברומא. הקיסר ששלט ברומא בזמן המרד היה – אדריינוס. מדובר בתקופה שלאחר חורבן הבית השני (70 לספירה) כאשר המרכז ביבנה משמש כתחליף למקדש. למעשה התקיימו 3 מרידות גדולות של היהודים בשלטונות הרומאיים בטווח של כ-50 שנה: המרד הגדול (73-66 לספירה) אשר הסתיים בחורבן בית המקדש וירושלים. מרד יהודי התפוצות (117-115)- שכלל מרידות של יהודים נגד השלטון הרומי במקומות שונים בעולם ובארך ישראל בהיקף קטן. מטרתו הייתה לבטל את השעבוד לרומא ולהקים מחדש את מלכות ישראל ביהודה. המרד דוכא באכזריות ע"י רומא. אירועים אלה ואחרים עוררו אווירת התנגדות לשלטון ברומי שהובילו למרד בר כוכבא. הסברים שונים לפרוץ מרד בר כוכבא: 1. התנגדות לשלטון הרומי ותסיסה משיחית: לאחר חורבן בית שני לא חדלה השנאה לשלטון הרומי בקרב העם היהודי ואי ההשלמה עם שלטונו. גורמים שונים בקרב שכבת הכוהנים שאיבדה את מעמדה וסמכויותיה עם חורבן בית המקדש דרשו לצאת נגד הרומאים, להסיר את שלטונם ולבנות מחדש את בית המקדש השלישי. בזמנים קשים גוברת הציפייה למשיח שיבוא לגאול את העם מצרותיו. מידי פעם התעוררו ציפיות משיחיות שמצאו את ביטוין בהתקוממות נגד הרומאים. הקנאים מעולם לא השלימו עם שלטון רומא. הקנאים שללו עקרונית את זכותה של רומא לשלוט בא"י ולוו בתקוה לגאולה ולמלכות שמיים .מטרת המורדים הייתה חידוש עצמאותו של העם היהודי ושיקום ירושלים. באותם ימים היו חכמים (ובראשם רבי עקיבא) שראו בבר כוכבא "מלך-משיח" שיביא לשחרור היהודים משלטון רומא. מרד התפוצות גם כן השפיע על היהודים בארץ והיה אחד הגורמים למרד. 2. הגזרה על המילה: הקיסר הדרינוס ,שהיה חסיד התרבות ההלניסטית ,חידש את האיסור (שהוטל כבר לפניו), על המילה (התרבות ההלניסטית מתנגדת לפגיעה בשלמות גוף האדם) היהודים ראו בכך סכנה חמורה לקיום היהדות. הדרינוס עשה זאת בגלל נטיותיו ההלניסטיות ורצונו לטשטש את אופייה היהודי של ארץ ישראל. הגזרה הוטלה כנראה בזמן ביקורו בארץ ישראל (131-130 לספירה). 3. הפיכת ירושלים לעיר אלילית: הקיסר הדרינוס הבטיח ליהודים לשקם את ירושלים והמקדש ,אך במקום זאת, החליט להקים עיר חדשה בעלת צביון אלילי על חורבותיה של ירושלים ("אליה קפיטולינה"-אליה על שמו של הקיסר איליוס הדרינוס ,הקפיטול-שמה של הגבעה שעליה שכנו האלים הרומיים) . ההחלטה הסעירה את הרוחות בקרב היהודים ופגעה ברגשותיהם. יש הטוענים כי זו הסיבה העיקרית למרד בר כוכבא. 4. מצב כלכלי קשה של היהודים בארץ ישראל: מצבם הכלכלי של היהודים היה קשה: הפקעת הקרקעות ע"י רומאים, עבדות, מיסוי כבד, חובה לספק מזון לחיילים רומאים ועבודות הכפייה הבזויות והקשות – כל אלה עוררו ביהודים תחושת איבה לרומאים ורצון להתנגד להם. היקף המרד: המרד ארך כשלוש שנים וחצי (135-132) הוא התפשט בעיקר בשטחי יהודה ,הדרום וים המלח. כנראה שלא כלל אזורים אחרים כמו הגליל. מרכז המרד היה בביתר, מדרום לירושלים. הנהגת המרד / אישיותו של בר כוכבא : המאפיין החשוב והמייחד את המרד הוא אישיותו של שמעון בר כוכבא שעמד בראשו: מנהיג סמכותי, כריזמטי, אשר הנהיג את המרד ביד קשה. התמיכה בו לא הייתה מוחלטת ולא כל המנהיגות הדתית תמכה בו. (שמו- שמעון בן כוסבה .המקור לכינוי בר כוכבא הוא מדברי רבי עקיבא שראה בו כמשיח- הוא ה"כוכב" שבא להאיר ולגאול את העם. לעומת זאת מתנגדיו ראו בשמו את הפירוש- כוזיבא הרואה אותו כמשיח שקר). בר כוכבא זכה לתמיכה של אלעזר הכוהן וחלק גדול מחכמי התקופה שבראשם רבי עקיבא שרבים ראו בו המנהיג הרוחני של המרד. לפי המסורת, 24 אלף התלמידים של רבי עקיבא, שלפי המסורת המקובלת מתו ממגפה, היו למעשה לוחמים שנענו לקריאתו של רבי עקיבא והתגייסו לצבא של בר כוכבא ונהרגו בקרבות. האירועים העיקריים במרד: המרד התרחש בשנים 135-132 לספירה, אך קדמה לו הכנה שכללה חפירת מחילות מסתור, אגירת מזון וכלי נשק. העיתוי לפרוץ המרד היה לאחר ביקור הקיסר הדרינוס בארץ. המרכז המנהלי של המרד היה בהרודיון וההכנות למרד התרכזו בביתר. בתחילת המרד הצליחו היהודים לגבור על חיל המצב הרומי הקטן שהיה מוצב בארץ; הם שיחררו את ארץ יהודה, כולל ירושלים, והשתלטו על חלקים ניכרים מארץ ישראל. שמעון בר-כוכבא הכתיר עצמו ל"שמעון נשיא ישראל" . הוא הנהיג בתחום שלטונו סדרי חיים יהודיים עצמאיים, הקפיד בשמירת הלכות ואף טבע מטבעות עבריים – סמל לעצמאות מדינית. הכתובות במטבעות התייחסו לחירותה של ירושלים- כיוון שזו הייתה שאיפתם של המורדים או כיוון שבאמת הצליחו לשחררה לזמן קצר מידי הרומאים. אבל ההצלחה לא ארכה זמן רב, לגיונות רומיים וחילות עזר רבים נשלחו לארץ מסוריה, ממצרים ומאירופה, ובהדרגה הצליחו להביס את צבאו של בר-כוכבא – עד לתבוסתו הסופית בקיץ 135. הרומאים העבירו ליהודה כוחות צבא גדולים ומובחרים. הם לא נלחמו ישירות עם המורדים. הם העדיפו להקיף אותם, להטיל מצור ולהכניעם. המורדים בנו מחילות מסתור תת קרקעיות נרחבות, בהן הם חיו במהלך המרד. המרד הסתיים במצור על העיר ביתר, בחורבנה ובמותו של בר כוכבא(לפי התלמוד הבבלי נהרג בידי חכמים לאחר שהתברר כי היה משיח שקר, ואילו לפי התלמוד הירושלמי –נחש הכישו). הסיבות לכישלון המרד היו רבות- יתרון מספרי של הצבא הרומאי, אי קבלת סיוע מבחוץ, פיצול פנימי בקרב היהודים-חיכוכים בין בר כוכבא למפקדים בצבאו, ומחלוקת בין החכמים לבין בר כוכבא, אסטרטגיה נבונה של הצבא הרומאי (לא באמצעות לוחמה חזיתית אלא דחיקת המורדים להתבצר ורק אז כיבוש המבצרים.) תוצאות המרד והשפעותיו במספר תחומים: 1. תחום דמוגרפי וכלכלי / הרס וחורבן: אזורים נרחבים ביהודה חרבו ,מספר הקורבנות בנפש היה עצום, רבים נפלו בשבי ונמכרו לעבדות. מספר הנמכרים לעבדות היה כה רב שמחירם היה כמחיר מספוא של סוס. לפני המרד מספר היהודים בארץ ישראל כמיליון וחצי יהודים. לאחר המרד נשארו כ- 700 אלף בלבד. היהודים הפכו למיעוט בארץ. הרומאים הטילו מיסים כבדים, רבים נושלו מאדמתם. למראה החורבן הנורא שוב התחזקה אווירת הייאוש ויהודים רבים נטשו את הארץ ועברו לחיות מחוצה לה (רבים הגיעו לבבל). חשיבותה של ארץ ישראל כמרכז העם היהודי החלה לרדת. 2. תחום דתי / "גזרות השמד" והעברת המרכז הרוחני לגליל: הרומאים גזרו על היהודים גזרות חמורות על קיום הדת היהודית . רבים מחכמי התורה הוצאו להורג "עשרת הרוגי מלכות"- עשרה חכמים גדולים ביניהם רבי עקיבא שהפרו את הגזרות בגלוי ולא הסכימו לעבור על מצוות התורה והרומאים הוציאו אותם להורג בעינויים קשים. אדריאנוס אסר על היהודים לקיים את מצוות התורה, והטיל עונש מוות על מי שהפר זאת. חיילים רומאים הסתובבו ברחובות ובשווקים ובלשו אחר היהודים. למשל, אסור היה לקיים מצוות הקשורות לחגים ולשבת: נטילת לולב, תקיעה בשופר, הדלקת נר חנוכה, קידוש והבדלה, הדלקת נרות שבת, איסור לקיים ברית מילה, קריאת שמע, קריאה בתורה ועוד. איסור בתחום השיפוט ("סמיכת חכמים"- מינוי לדיינים) והתכנסות בתי דין. אזור הגליל שתושביו לא השתתפו במרד, כמעט לא סבל במהלכו ולא נפגע כלל בסיומו. לכן, אזור זה נעשה המרכז היהודי העיקרי בתחומי א"י ורבים מפליטי המלחמה מצאו בו מקלט. ההנהגה היהודית שנותרה ושכללה את הסנהדרין עברה לגליל, לכפר אושה, ואח"כ לציפורי ולטבריה ופעלה לחיזוק הקשר עם יהודי התפוצות ולימוד תורה. 3. תחום מדיני / מחיקת הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל: הרומאים שינו את שמה של הארץ מיהודה ל "סוריה פלשתינה" (מקור השם "פלשתינה" בשם פלישתים, תושביה הקדומים של הארץ). כמו כן ירושלים נבנתה כעיר אלילית. כמו שתכנן לפני המרד, בנה אדריאנוס את ירושלים כעיר אלילית. היא כונתה "איליה קפיטולינה". הוא בנה מקדש לאל יופיטר במקום בו עמד בית המקדש, והציב פסל של עצמו במרכז הר הבית. ליהודים היה אסור לגור בה! כתוצאה מכישלון המרד, נפסקו הניסיונות למרוד בשלטון הרומי והיהודים בארץ השלימו עם קיומו.