מושבות שהוקמו על ידי הברון רוטשילד

מה היו מניעיו של רוטשילד לסייע למושבות:

  1. חשש מפני המיסיונרים– רוטשילד היה אדם שומר מסורת שחשש מהתבוללות . ראה את ההתיישבות בארץ ישראל כפתרון לבעיית ההתבוללות של העם היהודי.
  2. העם היהודי כעם יצרני-   יישוב הארץ יוכיח לעולם כי העם היהודי הוא עם יצרני ולא רק עוסק במסחר ובהלוואות.
  3. מניע לאומי– ההתיישבות בארץ ישראל תסייע בפתרון מצוקתם של יהודי מזרח אירופה -פתרון לבעיית האנטישמיות.

תרומתו  ודרכי הסיוע של רוטשילד לביסוס המושבות בראשית  דרכם:

רוטשילד סייע למושבות בשלושה תנאים- רכוש המושבה יועבר לרשותו, המתיישב יציית לאנשי הברון ושזהותו תישמר בסוד (מכאן שמו “הנדיב הידוע”).

רוטשילד סייע בהקמת מושבות חדשות, תמיכה כספית בהם, הכנסת שיטות כלכליות וארגוניות חדישות למושבות, ותכנון הכוונה ופיקוח במושבות (“שיטת האפוטרופסות”).

מעורבותו של רוטשילד במושבות ודרך ניהולן נקרא ” שיטת האפוטרופסות”. בזכות פעילות של רוטשילד המושבות החזיקו מעמד וחודשה העלייה לארץ.

תרומתו באל לידי ביטוי במספר תחומים:

  1. משטר הפקידים: ייעל את ניהול המושבות באמצעות הפקידים (צרפתים יהודים).
  2. הדרכה חקלאית: שלח מדריכים שילמדו את המתיישבים עבודה חקלאית.
  3. חיפוש מקורות מים: שלח מומחים לחיפוש מים ומימן קידוח בארות.
  4. סייע ברכישת קרקעות.
  5. סייע בפיתוח תעשיה: תעשיית יין ,זכוכית, משי ובשמים.
  6. סייע בהקמת מוסדות ציבור: בתי כנסת, ספריות ובתי ספר.
  7. סייע ברכישת קרקעות-הברון רוטשילד רכש כ-300 אלף דונם אדמה בכל חלקי ארץ ישראל.

חסרונות השיטה:

  1. רודנות הפקידים: הפקידים ניצלו את העוצמה שבידיהם כדי לרדות באיכרים. התייחסו אליהם בבוז ובהתנשאות וראו בהם (יוצאי מזרח אירופה) בני תרבות נחשלת.  נפגעה השאיפה להיות איכר ואדם חופשי בארץ. האיכרים נהפכו להיות תלויים לחלוטין בהחלטות הברון ופקידיו. פרצו מרידות נגד הפקידים ,חלקן מזוינות.
  2. פגיעה ברעיון/מוסר העבודה– כל מתיישב כל הקצבה חודשית. לפי מידת צייתנותו ולא חריצותו. המתיישבים חויבו לצייתנות גמורה לפקידי הברון.
  3. פגיעה ברעיון התחייה הלאומית– איסור לימוד עברית בבתי הספר והגנים.
  4. החדרת תרבות זרה (צרפתית)– התרבות הצרפתית החלה לחדור לחיי המתיישבים שהי מקורבים לברון ופקידיו.