מדיניות הנאצים כלפי היהודים

בשנים 1939-1933 נקטו הנאצים בשלוש דרכים מרכזיות במדיניותם נגד היהודים- חקיקה, תעמולה (ראו הרחבה בפרק הקודם בפעילות של היטלר בתחום התרבות) וטרור. ככל שהמשטר הנאצי בגרמניה התבסס, וככל שהתרבו הצלחותיו המדיניות החוץ, החריף היחס כלפי היהודים.

יעדי/מטרת הנאצים במדיניותם כלפי היהודים:

1. היעד המרכזי של הנאצים כלפי היהודים בגרמניה היה לעודד את יציאת היהודים מגרמניה כדי שהיא תהיה “נקייה מיהודים”, בני הגזע הנחות.

2. לאתר את היהודים ולהגדיר אותם, כך שיהיה ברור מי הוא יהודי ושתתקיים מחיצה ברורה בין יהודים לארים.

3. להוציא את היהודים בצורה הדרגתית מתחומי החברה, הכלכלה, והתרבות הגרמנית. להוציא את היהודים מכל עמדה של השפעה-באמצעות השפלה, בידוד, וחקיקה המבוססת על חוקי הגזע.

4. לנשל את היהודים מרכושם ע”י הפקעת הרכוש -“אריזציה”.

5. לגבש את העם הגרמני סביב מדיניות גזענית ולשלהב אותו ע”י תעמולה אידיאולוגית אנטישמית.

התמונה באדיבות וויקיפדיה