בשנים 1938-1933 ניתן לראות הסלמה במדיניות כנגד היהודים בגרמניה שהגיעה לשיאה באירועי ליל הבדולח. הסלמה שנובעת מכך שהעזיבה של היהודים את גרמניה היא איטית מידי לטעמם של הנאצים ולכן ישנה הקשחה של המדיניות כנגד היהודים. בתחילה במסגרת ה יום החרם” ב-1933, ישנו מהלך שהוא פסיכולוגי בעיקרו שמבהיר שהיחס ליהודים יהיה שונה. לאחר מכן יש פגיעה כלכלית קשה ב”חוק להחזרת הפקידות” מ- 1933. חוקי נירנברג מ -1935 הם עליית מדרגה כי היהודים מבחינה חוקית לא יכולים להיות אזרחים ונותרים חסרי הגנה משפטית אבל עד אז אין פגיעה פיזית ביהודים.
1938 היא שנת מפנה כי לראשונה יש טרור שמאורגן ע”י השלטון שנועד לפגוע פיזית ביהודים. זה מתחיל בפעולות האלימות כנגד היהודים האוסטרים עם סיפוח אוסטריה לגרמניה באביב 1938 ומגיע לשיא טרגי בגרמניה עצמה ב”ליל הבדולח” בנובמבר 1938. האלימות הזאת מביאה לתוצאות הרצויות מבחינת הגרמנים וזרם היהודים שבורחים מגרמניה לאחר “ליל הבדולח” מתגבר.
הלחץ כלפי היהודים בא לידי ביטוי במספר אירועים מרכזיים במהלך 1938 המבטאים החמרה גוברת והולכת ששיאה בפגיעה פיזית ביהודים ב”ליל הבדולח”:
1. תהליך ה “אריזציה” ( העברה רכוש יהודי לידיים “אריות”):
תהליך שהחל עוד ב- 1933 והוחרף ב- 1938.
במקביל לחקיקה החל תהליך של העברת רכוש ששייך ליהודים לידי הגרמנים.
מטרת התהליך- בידודם של יהודי גרמניה, לנשלם מרכושם להשפילם ולסלקם מגרמניה.
התהליך כלל- העברת בתי עסק של יהודים לגרמנים, והרחקת יהודים ממקומות עבודה.
עד סוף 1938 השתלטו הגרמנים על רוב עסקי היהודים ורכושם.
2. תקנות ואיסורים נוספים (החל מ-1938):
החובה לצרף שמות פרטיים יהודיים (ישראל ושרה) לשמותיהם וכן סימון דרכוניהם באות J , היהודים חויבו לשאת תעודת זיהוי, פורסם צו שאסר על היהודים להעניק לילדיהם שמות גרמניים, על היהודים נאסר לסחור בבורסה, שמות רחובות על שם אישים יהודים משנים את שמם ועוד.
3. גירוש ואלימות כנגד יהודי אוסטריה וגרמניה:
באביב 1938 מסופחת אוסטריה לרייך הגרמני וכנגד 200,000 יהודי אוסטריה, מנהיגים הנאצים מדיניות אכזרית ביותר. במהלך חודש אחד חלים עליהם כל החוקים וההשפלות שמהם סבלו בהדרגה יהודי גרמניה במשך 5 שנים. החלו התעללויות פומביות ביהודי אוסטריה ובעידוד השלטון הנאצי החלו פרעות ביהודי וינה. כ-4,000 יהודים אוסטרים מתאבדים באותו חודש, וכרבע מיהודי אוסטריה בורחים מהמדינה . הטיפול ביהודי אוסטריה הופקד בידי אדולף אייכמן.
בנוסף לכך במהלך אותה שנה גורשו 17 אלף יהודים בעלי אזרחות פולנית מגרמניה לפולין לשטח הפקר בגבול שבין פולין לגרמניה וסבלו מרעב ומקור, מאחר שאף מדינה לא הסכימה לקבלם. רק לאחר משא ומתן הסכימו לבסוף הפולנים לקבל את המגורשים. גירוש זה מכונה- “גירוש זיבונשין ” על שם העיירה זיבונשין ששכנה באזור שבו שהו רוב המגורשים. (ראו תמונה עמ’ 165 בספר).
היה זה הגירוש ההמוני הגדול ביותר של יהודים מגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה.
אירועי ” ליל הבדולח” (נובמבר 1938):
בין המגורשים בזיבונשין היו הוריו של נער יהודי הרשל גרינשפן – בן 17 ששהה באותה תקופה בפריז. כאשר שמע הנער על הסבל של הוריו החליט לבטא את מחאתו נגד מדיניות הנאצים על ידי התנקשות בחייו של שגרר גרמניה בפריז ב-7 לנובמבר 1938. בעת ביצוע ההתנקשות לא נפגע השגריר אלא יועץ השגרירות.
רצח היועץ הגרמני בשגרירות בפריז היה עילה להתפרצות הפוגרום הקשה ביהודי גרמניה ואוסטריה המכונה “ליל הבדולח” (בעקבות ניפוץ חלונות הזכוכית של בתי הכנסת והחנויות), שפרץ בלילה שבין 9 ל-10 לנובמבר.
במשך לילה אחד וביום שאחריו נרצחו 91 יהודים, רבים נפצעו,30 אלף יהודים נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז רק בשל יהדותם. כמו כן נהרסו 7000 בתי עסק, נשרפו בתי ספר יהודיים, הוצתו כ 400 בתי כנסת, חוללו בתי קברות ונפגעו מרכזי קהילות.
לא מדובר מאירוע ספונטני ,כפי שטענו הנאצים כתגובה להתנקשות ,אלא אירוע ראשון שבו ארגן השלטון מעשי אלימות פיזית נגד היהודים .
כיצד ביטאו האירועים החרפה במדיניות הנאצית נגד היהודים:
1. עלית מדרגה במדיניות האנטי יהודית- מאלימות מילולית לאלימות פיזית ממוסדת ומאורגנת על ידי הממשל הגרמני באותו זמן בכל רחבי המדינה-הטיפול ביהודים הועבר לאס-אס שהיה לגוף היחיד האחראי לטיפול ביהודים.
2. לראשונה נאסרו יהודים והובלו למחנות ריכוז בגלל יהדותם – כ 30 אלף יהודים
3. ממדי הפגיעה ברכוש ובנפש -רצח עשרות יהודים הצתות והרס בתי כנסת ובתי עסק ובתי יהודים.. שום דבר כבר לא נראה בטוח ליהודים.
מה הייתה השפעת האירועים על יהודי גרמניה:
1. למחרת הפוגרום נתפסו בידי הגסטאפו המשרדים של מרבית המוסדות היהודיים בגרמניה .
2. מכה קשה לתשתיות הקהילה בתחומי חברה סעד ותרבות שסייעו עד אז להישרדות היהודים בגרמניה.
3. הוטל קנס חסר תקדים (מיליארד מארק) שהיו כרבע מהרכוש היהודי לכיסוי נזקי ליל הבדולח –פגיעה קשה במעמדם הכלכלי.
4. שארית התקווה שהייתה ליהודים כי יוכלו להסתדר בגרמניה נופצה , הדבר מביא לגל הגירה גדול של כ –80 אלף יהודים עד פרוץ המלחמה .
התמונה באדיבות וויקיפדיה