ודפוסי הפעולה של התנועות הלאומיות

  1. תנועות לאומיות הן תופעה מודרנית:

הלאומיות היא תופעה חדשה וראשיתה במאה ה-19. חוקרים מייחסים את הגילוי הראשון של הלאומיות המודרנית באירופה לאירועים הקשורים במהפכה הצרפתית שראשיתה ב 1789.

  1. שאיפות פוליטיות/הקמת מדינה:

התנועות הלאומיות שאפו להקים מדינת לאום עצמאית בחבל ארץ שאליו היה לבני הלאום קשר ממושך במהלך הדורות. שאיפות פוליטיות הושגו ע”י מאבק לשחרור לאומי – שחרור מעול כובש זר להשגת עצמאות על ידי כוחות העם (“מלמטה”).

  1. מאבק להשגת מטרות לאומיות:

המאבק של כל תנועה לאומית הושפע מגורמים כגון: קיומן של אימפריות רב לאומיות, קיומו של שלטון זר.

התנועות הלאומיות נאבקו להשגת היעדים הבאים: סילוקו של שלטון זר מאדמת המולדת של בני הלאום, קביעת שפה רשמית למדינה, הנהגת מטבע אחיד, קביעת דגל והמנון לכל בני הלאום.

4.טיפוח תודעה לאומית:

התנועות הלאומיות שקדו על טיפוח תודעה לאומית בקרב בני הלאום.

קבוצה זו מטפחת ערכים לאומיים כמו חקירת העבר והנחלת היסטוריה משותפת, מורשת העם ,מיתוסים המפארים את עברו, הנחלת השפה הלאומית, סמלים מאחדים וטיפוח התרבות הלאומית ומנהגים לאומיים ייחודיים.

  1. המנהיגים מגיעים משכבות ההשכלה/האינטליגנציה:

בדרך כלל מהמעמד הבורגני – סופרים, מדענים, אמנים וכו’. הם היו מנהיגים כריזמאטיים, אשר האמינו בכוחם לשנות את המציאות וגיבשו תכניות לשינוי, בהתאם להשקפת עולמם, תוך גיוס ההמונים.

המנהיגים של התנועות הלאומיות היו, בד”כ, טיפוסי מנהיגים מודרניים שמקור סמכותם לא נבע מהעולם המסורתי ועשו שימוש בכלים מודרניים להפצת רעיונותיהם.

המנהיגים שקדו לטפח תודעה לאומית בקרב בני הלאום: האדירו את מורשת העבר המשותף, עוררו רצון להילחם נגד אויבי הלאום, טיפחו את הלכידות בין בני הלאום ע”י טקסים, לשון, סמלים, אהבת מולדת ועוד.