1. ההצהרה ממחישה את הסובלנות הדתית הרבה שגילו הפרסים כלפי גולת בבל, סובלנות שאפשרה את שיבת ציון. כורש הגשים את תקוות היהודים – לשוב ליהודה ולקומם בה את הפולחן הדתי באמצעות בניין בית מקדש לאלוהי ישראל.
2. הצהרת כורש מהווה המשך ישיר למהפכה רוחנית (חזרה בתשובה) שהחלה בקרב היהודים בגלות בבל. חורבן בית המקדש ה – 1 לא חיסל את הגרעין הלאומי- דתי של עם ישראל. לאחר החורבן עבר העם מהפכה רוחנית אשר
חיזקה את הקשר שלו עם אלוהיו. ההצהרה אפשרה את הקשר בין תורת ישראל-עם ישראל-א"י.
3. הצהרה עוררה שאיפות לאומיות של יהודים, כלומר הם קיוו לזכות בחירות לאומית-מדינית, אך ההכרזה נתנה תמיכה אך ורק בתחום דתי- פולחני.
4. תחושת הגולים הייתה "שצדק אלוהי על כנו"- כי בבל הרשע שילמה על פשעיה וכי נפתח עידן חדש – שלטון אלוהי ישראל.
5. עליית היהודים בעקבות ההצהרה-מספר העולים אינו ידוע. המספר המובא בספר עזרא עומד על 42,360 איש ועליהם נוספו עוד 7337 עבדים ושפחות. רוב היהודים נשארו בבבל ותמכו העולים בכסף ובזהב ,ברכוש ובבהמות. היהודים חיו בתנאים טובים ולכן העדיפו להישאר בבבל.

האם מדובר בהצהרה מזויפת או מהימנה ?

טיעונים כי אינה מהימנה:

1. ההצהרה היא זיוף של סופר יהודי, שרצה להציג בסיס חוקי לבניית המקדש.
2. לא יתכן שכורש פרסם צו מלכותי בעברית.
3. לא יתכן שכורש האמין באלוהי ישראל שפקד אליו לבנות מקדש בירושלים.
4. מקומה של ירושלים והמקדש ביהודה הן עובדות ידועות ואין צורך לחזור עליהן.

טיעונים כי ההצהרה מהימנה:

1. בהשוואה לתעודות אחרות (דוגמת כתובת הגליל-תעודה מלכותית מימי כורש הכתובה בכתב יתדות ששם מכריז כורש כי נשלח לכיבושיו ע"י אל בבלי) מדובר במדיניות שנקט כורש כלפי העמים שכבש.
2. השימוש בעברית אינו חריג. מלכי פרס נהגו לפרסם את פקודותיהם לכל עם בלשונו.
3. באותה תקופה רווחה תפיסה דתית ולפיה כל אל מזוהה עם מקום מסוים.
4. ציון העובדות בנוגע לירושלים ובית המקדש מתאים לסגנון הכתיבה של הפרסי.

בגרות בהיסטוריה