יש חוקרים המזהים את “צרי יהודה ובנימין” עם השומרונים. שעיכבו את בניית המקדש השני.
מוצאם של השומרונים אינו ברור. בספר מלכים נאמר כי מלך אשור הביא לאזור השומרון עמים נוכרים ממקומות שונים.
הכינוי שומרונים ,מקורו באזור מושבם –השומרון.
בספר מלכים מסופר עוד כי השומרונים התייהדו אך המשיכו לקים פולחן דתי גם לאליליהם- האמינו במספר אלים (פוליתיאיזם) ולא באל אחד (מונותיאיזם) כמו היהודים.
מאוחר יותר בנו לעצמם השומרונים מקדש בהר גריזים (מעל העיר שכם) ונוצר קרע ביניהם לבין היהודים.
השומרונים מקבלים את התורה בלבד ולא את ספרי הנביאים והכתובים ואת התורה שבעל-פה.
השומרונים חיים כיום רק בישראל ( מספר מאות , בהר גריזים / חולון).
הסיבות לסכסוך של השומרונים עם שבי ציון:
1. רקע לאומי:
בין שבי ציון לשומרונים היה קרע לאומי עמוק. לשומרונים ירושלים הייתה רק מקום נוסף לפולחן ואילו לשבי ציון ירושלים הייתה סמל היסטורי ולאומי. השומרונים האמינו בקדושת המקדש בהר גריזים. השומרונים היו ז
כר לחורבנם ואסונם של ישראל ולא היה להם מקום בבניית ירושלים מחדש.
2. רקע דתי :
שבי ציון ראו בשומרונים שישבו בארץ “עמי ארצות” התנגדו כי ישתתפו בבניית המקדש ,כי לא עברו תהליך היטהרות מעבודת האלילים וחיזוק האמונה באלוהי ישראל ,כפי שעברו הם ,הגולים לבבל (“זרע קודש”).
3. רקע כלכלי:
חששם של השומרונים ,תושבי הארץ, כי שבי ציון ידרשו את אדמותיהם ורכושם שהשאירו מאחור וישתלטו עליו. שיבת ציון הייתה מכוונת נגד העמים שנחלו את הארץ.
4. רקע פוליטי/מדיני:
השומרונים רצו להשתתף בבניין בית המקדש כדי להשתלט על המקדש ועל העיר ירושלים. השומרונים היו שכבת העלית של הנוכרים בארץ ישראל ופחדו כי היהודים יסכנו את מעמדם.