הרצל – הקונגרס הציוני הראשון + תכנית באזל

ב- 29 באוגוסט 1897 התכנסו 197 צירים, נציגי אגודות ציוניות מ- 16 מדינות, בעיר באזל בשוויץ לקונגרס הציוני הראשון, שנמשך שלושה ימים ובסיומו הוצגה תכנית.

הגורמים שהביאו את הרצל לכנס את הקונגרס:

  1. כישלונו בהשגת תמיכה של בעלי הון יהודים –הברון רוטשילד, הברון הירש ואחרים שלא רצו לסכן את קשריהם עם השלטונות ולא האמינו כי יש סיכוי בפעילותו של הרצל.
  2. כדי לקדם את ניסיונותיו להשגת הצ’רטר-נתקל בחוסר היענות לפניותיו הדיפלומטיות (נציגי הסולטאן והאפיפיור)
  3. הרצון להקים גוף שייצג את העם היהודי כלפי פנים וחוץ ,שבו ישתתפו נציגים מכל הארצות, כדי לחזק את התנועה כלפי פנים במישור היהודי וכלפי חוץ במגעם עם שליטי מדינות אחרות.
  4. ליצור תשתית ארגונית לתנועה, ולהקים מוסדות בתחומים שונים שיכלו לקדם את רעיונותיו.

תוכנית באזל:

“הציונות שואפת להקים לעם היהודי בית מולדת בארץ ישראל ,מובטח לפי משפט הכלל”-  לא מוזכרת המילה מדינה כדי לא לעורר התנגדות של הסולטאן התורכי, הזכות על ארץ ישראל צריכה להימסר לעם היהודי בהסכמת השליט החוקי (העות’מאנים), בערבות בינלאומית של מעצמות אירופה.

ההחלטות /האמצעים/דרכי הגשמת התוכנית:

  1. פיתוח ארץ ישראל– פיתוח  ויישוב ארץ ישראל על ידי עובדי אדמה ובעלי מלאכה שיקימו תשתית חקלאית ותעשייתית לקראת עלייה יהודית המונית.(ציונות מעשית)
  2. ארגון היהדות– הקמת מסגרות ארגוניות בכל ארצות הגולה אשר יפיצו את הרעיון הציוני, יגברו את הרגש/התודעה הציונית/לאומית , ויעסקו בגיוס תרומות למימון ההגירה והתיישבות בארץ ישראל, ולפעילות הציונית בגולה וזאת בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ (הבסיס ל”עבודת ההווה”/יפורט בהמשך+ ציונות רוחנית)
  3. פעילות דיפלומטית -להשגת תמיכת המעצמות ברעיון הציוני והסכמת הסולטאן למתן צ’רטר לעם היהודי בארץ ישראל (ציונות מדינית)

חשיבות/השפעות/משמעות/הישגי  הקונגרס הציוני הראשון  בבאזל –

הקונגרס היה האירוע המשמעותי ביותר בתולדות העם היהודי . תחושתו של הרצל הייתה שבבאזל הוא ייסד את מדינת היהודים. בעצם כינוסו של הקונגרס הייתה הכרזה והכרה בקיומה של התנועה הציונית למרות הערפול בניסוח המטרות. הקונגרס גיבש את התנועה הציונית וליכד את הזרמים השונים שבה. הפיץ את יעדיה וכוונותיה של התנועה הציונית בעולם כולו ואפשר לגייס אהדה ועזרה מהשליטים ברחבי העולם.

ניתן לומר כי בבאזל נוצרה המנהיגות הפוליטית הראשונה של העם היהודי.

התנועה הציונית התחזקה בקרב אומות העולם, הרצל שנבחר לנשיא הוכר כמנהיג, והואץ תהליך העלייה לא”י. תוכנית באזל מבטאת את השקפתו המדינית של הרצל-רעיון הפעולה בגלוי והשגת תמיכה בינלאומית וכן שאר האמצעים המוזכרים התוכנית. 

הקמת מסגרות ארגוניות למימוש מטרות התנועה הציונית:

הקמת ההסתדרות הציונית: 

בקונגרס באזל ובקונגרסים שהתקיימו אחריו, הוקמו מוסדות ההסתדרות הציונית.

ההסתדרות הציונית העולמית היא מסגרת כלל עולמית שכללה הרכב של ארגונים ציוניים מקומיים ממדינות שונות.

הקרן הקיימת לישראל:

את הקרן הקיימת לישראל (קק”ל,) הקימו בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בבאזל שבשוויץ ב-1901. מטרת הקמתה הייתה לקנות אדמה בפלשתינה, שהייתה אז בשליטת התורכים העות’מאניים. מאז הקמתה תפסה קק”ל חלק מרכזי בהיסטוריה הציונית, ברכישת אדמות שהפכו לאחר מכן לחלק ממדינת ישראל, בעזרה לפיתוח לחקלאות משגשגת על אדמות אלה ובשמירה על הסביבה בישראל.

אוצר התיישבות היהודים:

הבנק של ההסתדרות הציונית; נוסד ב-1899 כדי לממן את תוכניתו של בנימין זאב הרצל לרכישת צ’רטר על ארץ ישראל מידי האימפריה העותמאנית.

רעיון הבנק הציוני נהגה על ידי הרצל ב-1896, בהתאם לתפיסתו כי הגשמת תוכנית הציונות מחייבת את הקמתה של זרוע כלכלית. את ההון הנדרש לרכישת הצ’רטר (זיכיון ממשלתי) ביקש הרצל להשיג באמצעות מכירת מניות הבנק לבעלי ממון יהודים.