בניגוד למדיניות של מלכי אשור ובבל. נקט כורש מלך פרס במדיניות סובלנית כלפי העמים שכבש.
המדיניות הסובלנית שנקט כורש התבטאה גם ביחסו ליהודים שישבו בתחומי הממלכה הפרסית.
בשנת 538 לפסה"נ פרסם כורש הצהרה בשפה העברית שנועדה ליהודים שהוגלו לבבל.
את ההצהרה שהפנה כורש אל היהודים השלים התזכיר של כורש ששלח אל הפקידות הפרסית.
התזכיר מופיע בספר עזרא בשפה הארמית והוא עוסק בעניינים מנהליים וכספיים של בניית המקדש. בתזכיר פירט כורש את מידות בית המקדש ,וציווה על פקידיו לממן את בנייתי ולהחזיר את כלי המקדש שלקח נבוכדנאצר.
הסיבות למתן ההצהרה:
1. יחס של כבוד וסובלנות לדתות אחרות-הגישה פוליתאיסטית המאפשרת לאדם להאמין באל נוסף מבלי לכפור באל שלו. כורש נהג עם היהודים כפי שנהג עם עמים כבושים נוספים .
2. מניעים אסטרטגיים- יהודה גובלת במצריים(אויבת פרס). אוכלוסייה יהודית אוהדת שתשב ביהודה, לא תמרוד בו, ותסייע לו כשירצה לכבוש את מצריים.
3. מניעים פוליטיים-מדיניים- כורש רצה לרכוש את נאמנות העמים שהוגלו אל האימפריה שלו על ידי התרת השיבה לארצותיהם. כך ציפה למנוע תסיסה ומרידות נגדו. כל עם יעבוד את אלוהיו וכך יהיה לו שקט בממלכה.
רצה להופיע כמלך משחרר ולא כמלך כובש.
תוכן ההצהרה (מופיע בספר עזרא פרק א 4-2):
1. כורש מאשר ליהודי בבל לשוב לארצם. השיבה לארץ ישראל היא רשות ואינה חובה. יהודים שהעדיפו להישאר בבבל היו צריכים לתמוך בעולים באמצעות תרומות.
2. כורש מאשר ליהודים לבנות מחדש את בית המקדש במידותיו הקודמות.
3. אישור להחזרת כלי המקדש לירושלים. כלי המקדש שנלקחו על ידי נבוכדנאצר והנחייה למימון בניית המקדש (מופיעה בתזכיר).