1. נגד היציאה למרד – אצולה ,הכהונה הגדולה ,הנוכרים ואחרים:
חלק מעשירי ירושלים, הכהונה הגדולה ובני משפחת הורדוס היו נאמנים לשלטון הרומי והתנגדו למרד ואיתם כמובן הנוכרים בארץ ישראל שתמכו בשלטון הרומאי.
נוספו אליהם ממשפחות האצולה והכהונה הגדולה בירושלים וערי השדה (סוחרים גדולים ובעלי אחוזות),תושבי ירושלים שנגררו למרד שלא מרצונם ואנשים פשוטים שהבינו מה עתיד להתרחש כאשר תפרוץ התקוממות ולכן התנגדו לה.
אגריפס השני (נינו של הורדוס) פעל להרגעת הרוחות. על פי נאום ששם בפיו יוסף בן מתתיהו בספרו “מלחמות היהודים” ,הוא ניסה לשכנע את העם לחדול מניסיונות המרד ולקבל את השלטון הרומי בהכנעה.
המניעים / נימוקים השונים, כנגד היציאה למרד ברומא כפי שמופיעים בנאומו של אגריפס:
1. הוגנות הרומאים – אם נציב זה או אחר אינם הוגנים אין זאת אומרת שכלל הנציבים והקיסר אינם הוגנים. בעתיד יבואו נציבים מתונים יותר והמצב יהיה טוב יותר.
2. חוסר כוח / עוצמה צבאית – אין לנו היהודים צבא מספיק חזק כדי להילחם ולנצח את הרומאים. אין לנו כלי נשק מתאימים, אין לנו בעלי ברית חזקים שיעזרו לנו, אין לנו צי ימי חזק, ואין לנו מספיק כסף כדי לממן את המלחמה. הצבא הרומאי הוא בלתי מנוצח ולכן אין סיכוי לנצחו בקרב.
3. אלוהים מסייע לרומאים – בלי עזרת אלוהים הרומאים לא היו שולטים באימפריה כזו גדולה. אלוהים עם המנצחים.
4. האסון והעונש שיהיה בעקבות המלחמה ברומאים- באם נלחם ברומאים עונשנו יהיה נורא. כאשר הרומאים ינצחו הם לא ינהגו בנו במתינות, אלא באכזריות רבה. הם יפגעו בבית המקדש, יפגעו בנשינו וילדנו ובכלל היהודים באימפריה.
2. בעד יציאה למרד – הקנאים:
יהודים שחלק מהם כונו סיקריים (כינוי גבאי של יריביהם שמשמעותו –פגיון) קראו למרד בשלטון הרומי וכנגד נכבדים יהודים ששיתפו פעולה עם הרומאים –הסיקריים היו הקיצוניים ביותר בין הקנאים היהודים.
מנהיגי הקנאים-יוחנן מגוש חלב ושמעון בר גיורא.
אידיאולוגיה:
הקנאות היא תנועה לאומית-דתית, שדגלה בחירות לאומית וראתה חובה לעצמה לאחוז בנשק ולהילחם למען החירות. ראתה בחירות עיקרון מקודש.
הכניעה לשלטון הקיסר הרומאי נחשבה בעיניהם חטא דתי הגובל בכפירה, וכשם שאין להשלים עם קיומה של עבודה זרה ,כך אין להשלים עם קיומו של שלטון זר בארץ ישראל. לפי תפיסתם ,עם ישראל מטבעו הוא עם חופשי ,והחירות היא תנאי הכרחי לקיומו, שכן בלעדיו אי אפשר לחיות חיים יהודים מלאים. הקנאים האמינו שאלוהים יעזור לעם היהודי ולא ייתן למקדש ליפול ,אם רק יקום להיאבק על חירותו. טענו כי האימפריה הרומית מגלה סימני חולשה –בעיות פנימיות ומלחמות חיצונות ויש לנצל את השעה כדי להכריז על מרד.
השפעתם של הקנאים על המרד הייתה גדולה:
האידאולוגיה הקיצונית שלהם נקלטה בשכבות רבות. עקב הייאוש והתסכול שפקדו את רוב העם בשל יחס הקיסרים הרומאים כנגד האוכלוסייה.
המגמות הסוציאליות של הקנאים הקלו את קליטת האידאולוגיה שלהם בקרב השכבות בעם שחשו מנוצלות-עניים, איכרים.
ביטול השעבוד לשלטון הרומי ,טענו הקנאים, מחייב מאבק ללא פשרות ויציאה למרד.