המאבק בבריטים במסגרת “תנועת המרי העברי” ותגובת הבריטים למאבק

כוח המגן העברי בשנות ה-40 היה מורכב משלושה ארגונים

  1. ארגון ההגנה– הגדול שבהם שהוקם ב-1920,הארגון הצבאי המרכזי של היישוב, בראשות בן גוריון. דגל בעבר בשיתוף פעולה עם הבריטים.
  2. ארגון האצ”ל (ארגון צבאי לאומי) – הוקם ב- 1937,תחילה שיתף פעולה עם הבריטים אך לאחר מיכן פנה למאבק צבאי נגדם, בראשות מנחם בגין.
  3. ארגון הלח”י (לוחמי חרות ישראל)- הוקם ב-1940,הקיצוני ביותר בגישתו לבריטים. דגל במאבק צבאי נגדם. ברשותו של אברהם שטרן.

האכזבה מהמדיניות הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה הביאה לשיתוף פעולה בין שלושת הארגונים במאבק משותף כנגד הבריטים. המאבק המשותף התקיים כעשרה חודשים ( אוקטובר 1945 עד יולי 1946) ונקרא “תנועת המרי העברי”. 

הסיבות להקמת תנועת המרי: 

  1. אכזבה מהמדיניות הבריטית- באה לידי ביטוי בנאום בווין שתומך במדיניות הספר הלבן השלישי- הגבלת העלייה וההתיישבות ,ויישוב העקורים/הפליטים היהודים באירופה ולא בארץ ישראל.  
  2. פעולה משותפת– ראשי  הארגונים הגיעו למסקנה כי רק פעולה משותפת תגביר את עוצמת ההשפעה/הלחץ על הבריטים ועל דעת הקהל בעולמית  לתת ליהודים מדינה עצמאית בארץ ישראל. 
  3. ריסון האצ”ל והלח”י– חילוקי הדעות בין ההגנה לאצ”ל והלח”י כמעט הביאו למלחמת אחים (תקופת הסזון). ההגנה סברה כי שיתוף פעולה בין ההגנה לבין האצ”ל והלח”י ירסן את הארגונים הללו, ויהיה ניתן לשלוט בהם. 

עיקרי ההסדר בין שלושת הארגונים (תנועת המרי העברי) :

כדי לתאם בין הארגונים השונים הוקמה ועדה משותפת שנקראה- “ועדת האיקס”.

הוועדה כללה נציגים משלושת הארגונים ונפגשה לפגישות קבועות כדי לתאם את הפעילות הצבאית והמדינית כנגד הבריטים. הועדה סרה למרותה של הנהלת הסוכנות היהודית-הנהגה המדינית הנבחרת. 

הארגונים ערכו ביניהם הסכם שסעיפיו המרכזיים הינם

  1. אין לבצע פעילות ללא אישור של “ועדת האיקס” הכוללת נציגים משלושת הארגונים. נציגי שלושת הארגונים יועדו לפגישות קבועות או לפי הצורך בנוגע  לפעילות כנגד הבריטיים מבחינה צבאית ומדינית .
  2. פעולות לרכישת נשק אינן צריכות אישור מ “ועדת האיקס”- כל ארגון יוכל לרכוש נשק בנפרד. 
  3. אם בעתיד תצא ההגנה מהמאבק ,האצ”ל והלח”י יוכלו להמשיך במאבק.  

הפעולות הצבאיות שנעשו ע”י “תנועת המרי העברי”: 

פעולות “תנועת המרי העברי” לא נועדו להכריע צבאית את בריטניה. 

אלא היו פעולות נקודתיות שנועדו לגרום לדעת הקהל בעולם לתמוך בהקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, ולהביא לסיום השלטון הבריטי בארץ ישראל. כמו כן הפעולות אילצו את בריטניה להביא לארץ כוחות צבאיים רבים דבר שעלה כסף רב ולבריטניה היו קשיים כלכלים רבים לאחר מלחמת העולם השנייה. 

הפעולות המרכזיות של “תנועת המרי העברי” בין השנים 1945-1946: 

  1. “ליל הגשרים“-  ביוני 1946  נערך אחד המבצעים הצבאיים הגדולים של “תנועת המרי העברי”.  לוחמי הפלמ”ח/ההגנה פוצצו 11 גשרים שמחברים את ארץ ישראל עם ארצות ערב השכנות (גשר אלנבי, גשר בנות יעקוב ואחרים), 14 לוחמי פלמ”ח נהרגו בפעולה של פיצוץ הגשר שעל נחל כזיב. (חובה לבחינה). 
  2. פריצה לעתלית– שחרור 200 מעפילים בלתי חוקיים במחנה עתלית. הפעולה נערכה באוקטובר 1945 . המעפילים הועברו לקיבוץ בית אורן. אלפים מתושבי חיפה הגיעו לקיבוץ וכך לא היה ניתן לאתר את הבורחים ולעצור אותם. 

תגובת הבריטים לפעולות “תנועת המרי העברי”-“השבת השחורה”: 

כתגובה לפעילות הארגונים הגיבו הבריטים ב- 29 ליוני 1946 (יום שבת) במספר פעולות ,שהיו החמורות ביותר במהלך שלושים שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. 

יום זה כונה ע”י היישוב “השבת השחורה”

הבריטים ריכזו כוחות גדולים של חיילים (20 אלף),חסמו את גבולות הארץ, הטילו עוצר ומצור על ערים ויישובים רבים בארץ ,וחיפשו בהם נשק ומעפילים לא חוקיים. 

במהלך אותו יום נעצרו כ- 2700 חברי הגנה ומנהיגי היישוב. 

ההצלחות הבריטיות בשטח היו מועטות . הם גילו מעט מאד נשק או מסמכים . אולם הפעולה הצבאית הגדולה ביותר שנערכה בתקופת המנדט גרמה לראשי הישוב לחשוש כי בשלב הבא בריטניה תפעיל את כל כוחה הצבאי . דבר שיכול היה לגרום לסכן את המפעל הציוני להקמת מדינה עצמאית . 

הסיבות לפירוק “תנועת המרי העברי”:

  1. “השבת השחורה”–  בעקבות “השבת השחורה”, הגיעו ראשי היישוב למסקנה ,שהמאבק המשותף לא הביא לשינוי המדיניות הבריטית בשאלת ארץ ישראל ורק עלול לסכן את המפעל הציוני כולו. התחזקה הדעה כי יש לחזור למדיניות הקודמת  (“מאבק צמוד”),ולנתק את הקשר בין ההגנה לאצ”ל וללח”י. 
  2. פיצוץ המלון המלך דוד– ביולי 1946 ,לאחר “השבת השחורה” ,ובניגוד לעמדה של ראשי היישוב חברי “וועדת האיקס”, פוצץ ארגון האצ”ל חלק ממלון המלך דוד בירושלים. לפני הפיצוץ האצ”ל הזהיר את הנהלת המלון, אך המלון לא פונה וכתוצאה מהפיצוץ נהרגו 82 אנשים (בריטים, ערבים ויהודים). 

הפעולה הובילה לפירוק “תנועת המרי העברי” ביולי 1946. 

עד היום ישנה מחלוקת האם האצ”ל קיבל אישור ממפקדת “תנועת המרי”. 

לאחר פירוק “תנועת המרי העברי” האצל והלחי פרשו מהאיחוד והתייחסות של עמדת היישוב המאורגן אליהם הייתה כאל כאלו שפרשו, או  הפורשים.

למעשה מטרת המאבק גם של עמדת היישוב המאורגן  בראשותו של בן גוריון וגם של הפורשים היה להוביל לסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ולהקים מדינה יהודית בארץ ישראל. הוויכוח היה על הדרך.