ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

הכרזת העצמאות– הוויכוח על ההכרזה, השיקולים בעד ונגד ההכרזה

ב – 15 למאי 1948 היה אמור הנציב הבריטי לעזוב את הארץ ולסיים באופן רשמי את תקופת המנדט הבריטי . בהנהגת הישוב התעורר ויכוח גדול האם להכריז על הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל , באותו היום או לדחות את ההכרזה . סיכויים מול סיכונים. בן גוריון היה תקיף בדעתו כי חייבים להכריז עם סיום המנדט .

השיקולים  בעד ההחלטה להכריז על הקמת המדינה ב – 14 למאי 1948:

  • ההבנה שאין ואקום ביחסים בינלאומיים ויש צורך למלא את החלל שיוצר עם סיום המנדט הבריטי  . זאת אומרת אם לא נכריז אנחנו על הקמת מדינה ריבונית יהודית יכול לעשות זאת גורם אחר . הפלשתינאים יוכלו להכריז על מדינה פלשתינאית בכל ארץ ישראל ,מדינות ערב יכולות להכריז על סיפוח הארץ לשטחם או האו”ם יכול לשנות את החלטת החלוקה .
  • היה חשש שדחיית ההכרזה תהיה החמצה לדורות (“עכשיו או לעולם לא”) . היה צורך לנצל את הסיטואציה הבינלאומית שמדינות העולם החליטו על חלוקת הארץ ולמהר ולקבוע עובדות בשטח ע”י ההכרזה. היה חשש שהכרסום בתמיכה האמריקנית בתוכנית החלוקה יחשוף אחריו מדינות נוספות .
  • כינון מדינה ריבונית יאפשר מבחינה חוקית משפטית לגייס גיוס חובה ומילואים בישוב שיביא להגדלה משמעותית של כוח הלוחם היהודי  . להכפיף את מאמצי היצור והאספקה של המשק הלאומי לטובת המאמץ המלחמתי ויאפשר הטלת מיסוי חובה למימון חלק מהוצאות המלחמה. בנוסף לאפשר עליה המונית לארץ.
  • בן גוריון העריך נכון את כוחו והישגיו של הישוב שהצליח בתקופת המנדט להקים: מוסדות לאומיים , תשתית כלכלית , כוח צבאי והיה בעל מורל לאומי גבוה . הוא העריך כי גורמים אילו יביאו לניצחון למרות הפלישה הערבית.
  • אם יפלשו צבאות ערב ,זו תהיה פלישה למדינה ריבונית, ודבר זה יקל על גיוס דעת הקהל העולמית על מנת לעצור את הפלישה.

השיקולים כנגד ההכרזה :

  • מדינות ערב הודיעו כי יפלשו למדינה שתקום והניסיונות הדיפלומטיים לגרום לעבדאללה מלך ירדן לא להצטרף למלחמה נכשלו . המתנגדים טענו כי המדינה הצעירה לא תצליח לעמוד מול התקפה משולבת של כל מדינות ערב והישוב היהודי בארץ נדון לכליה .
  • ארה”ב המליצה לבטל את החלטת החלוקה והפעילה לחץ כבד לדחות את ההכרזה ולהכריז על הפסקת אש. בנוסף ארה”ב אימה להקפיא את הסיוע של יהודי ארה”ב לישוב אם תתקיים ההכרזה .
  • היה קיים חשש שהאו”ם יכריז על אמברגו (חוסר אספקה של נשק) על הצדדים היריבים , דבר שלא יאפשר לישוב להמשיך ולהצטייד בנשק להמשך הלחימה.
  • ההערכה של אנשי הצבא בזמן הדיונים על ההכרזה הייתה כי סיכויי הניצחון של הישוב עומדים על  לא יותר מ- 50% והדבר הגביר את החשש של המתנגדים כי ההכרזה בעיתוי הזה היא הימור צבאי מדיני שיסתיים באסון .

לאחר דיונים ארוכים הצליח בן גוריון לכפות את דעתו ,כי הסיכויים גוברים על הסיכונים, וביום שישי ה – 14 למאי 1948   (ה באייר תש”ח ) התקיימה ההכרזה על הקמת המדינה ע”י הקראת מגילת העצמאות .