הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית

  1. אכזבה מרעיונות ההשכלה והאמנציפציה

היהודים לא הצליחו באמת להשתלב בחברה האירופאית אשר דחתה אותם. רעיונות ההשכלה והאמנציפציה לא הכו שורשים בקרב אזרחי מדינות אירופה. חלק מהיהודים הבין כי החברה הנוצרית באירופה אינה יכולה להשלים עם שוויון אזרחי ליהודים. היהודים ייתפסו תמיד זרים ע”י סביבתם וכי אינם יכולים לסמוך על אחרים (“חסד העמים”)

האכזבה מכך שרעיונות ההשכלה אינם מיושמים וכי היהודים, למרות האמנציפציה לא מסוגלים להתקבל אל תוך החברה בה הם חיים, גרמה לחלק מהיהודים לחפש את הפתרון במדינה עצמאית משלהם, שבה הם יוכלו להרגיש שווים באמת.

  1. אנטישמיות :

אנטישמיות– שנאת העמים השמיים ( בני שם-יהודים וערבים) ,אך המושג מתייחס ליהודים בלבד.

ההנחה של יהודים רבים כי  האמנציפציה תביא להעלמות השנאה כלפיהם התבררה   כלא נכונה. האמנציפציה הגבירה את השנאה כלפי היהודים.

שנאה בשל הצלחתם הכלכלית ושיפור מעמדם החברתי של היהודים בעקבות האמנציפציה.

בעבר היה מדובר בעיקר בשנאה דתית – אשמת היהודים ברצח ישו.

במאה ה-19 החלה להתפתח האנטישמיות המודרנית– שנאת  יהודים על בסיס   גזעי, לא ניתן לתקן את היהודים בהמרת דת. התכונות הרעות /מסוכנות של היהודים     נמצאות באופיים.  לכן יש לבטל את האמנציפציה באמצעות פעילותם

של תנועות/מפלגות אנטישמיות מאורגנות.

במערב אירופה התבטאה האנטישמיות בעיקר בהסטה כנגד היהודים בעיתונות ובפעילות ארגונים/מפלגות אנטישמיות.

במזרח אירופה ,בדגש על רוסיה, התבטאה האנטישמיות בפגיעות פיזיות ביהודים – פוגרומים (“סופות בנגב” ופוגרום קישינב),גירוש מוסקבה ועוד.

דוגמא להסתה אנטישמית ולאכזבה מהאמנציפציה – פרשת דרייפוס.

  1. התעוררות תנועות לאומיות באירופה:

התעוררות התנועות הלאומיות של עמי אירופה במהלך המאה ה-19 והמאבקים

שלהם לעצמאות ,השפיעו על התעוררות הלאומיות היהודית.

היהודים הבינו  כי גם עליהם , כיתר הלאומים (יוונים ,איטלקים וגרמנים) , להיאבק על זכותם למדינה.

  1. תהליך החילון:

יש קשר הדוק בין צמיחת תנועת ההשכלה הכללית ,ההשכלה יהודית, תהליך החילון לבין צמיחת התנועה הציונית.  תנועת ההשכלה העמידה  במרכז את האדם, את תהליך החילון,  והעלתה את המודעות למסגרות חדשות ,שאחת מיהם הייתה התנועה הלאומית.