דקולוניאליזם – גורמים אידאולוגיים, כלכליים ופוליטיים

זוהי שלילת הקולוניאליזם. תהליך שהוביל בהדרגה לסיום שליטה של המעצמות על המושבות מעבר לים, והקמה של מדינות לאום עצמאיות בארצות אלה. תחילתו של תהליך זה כבר בין שתי מלחמות העולם, אך שיאו מתרחב לאחר מלחמת העולם השניה ובשנות ה -50 וה – 60 של המאה ה- 20.

הגורמים לתהליך הדקולוניזציה :

ניתן לחלק את הגורמים לתהליך הדקולוניזציה לשלושה : גורמים אידיאולוגיים, גורמים כלכליים וגורמים פוליטיים.  באופן כללי ניתן לומר כי אין גורם אחד עיקרי לתהליך. כל אחד מהגורמים הינו הכרחי אך אינו מספיק. שילוב של כלל הגורמים הוא זה שהניע את תהליך הדקולוניזציה.

גורמים אידיאולוגיים :

  • התפתחות רעיון הלאומיות  –  השליטה הקולוניאלית חשפה את העמים שחיו תחת השלטון הזר לתרבות ולרעיונות האירופאים, בין היתר לרעיונות ההשכלה והתפיסה הלאומית. העמים שחיו באיזורי השליטה הקולוניאלית החלו לפתח תודעה לאומית עצמית הן בשל השפעות אלה והן  כתוצאה מהתנאים הקשים תחת השלטון הזר.
  • דעת הקהל העולמית – לאחר מלחמת העולם השניה נתפס הקולוניאליזם כמדיניות בלתי מוסרית. שינוי זה בתפיסה של דעת הקהל העולמית הוביל לכך שהקולוניאליזם החל מאבד מהלגיטימיות שלו בעולם .

גורמים כלכליים :

  • משבר כלכלי לאחר מלחמת העולם השנייה  –  מלחמת העולם השניה גרמה לנזקים כלכליים עבור המעצמות הקולוניאליות. המעצמות נאלצו להשקיע הון רב בשיקום עצמי. ההשקעה במושבות הייתה כרוכה בפיתוח תשתיות ובהחזקת כח צבאי ומינהלי בארצות אלה. בשל נזקי המלחמה לא יכלו האימפריות להמשיך ולהשקיע כספים במושבות.
  • ירידה ברווחיות המושבות (הקולוניות ) – היתרונות הכלכליים שהפיקו המעצמות מהשליטה במושבות התבססו על הבלעדיות שהייתה הן בהפקת התוצרת ובמסחר עם המושבות. לאחר מלחמת העולם השניה החלה להתבסס הגלובליזציה, בה תפסה התחרותיות והשוק הפתוח את מקום הבלעדיות. כתוצאה מכך הצטמצמה הרווחיות של המעצמות מהחזקת המושבות.

גורמים פוליטיים :

  • שינוי יחסי הכוחות בעולם והשפעת ‘המלחמה הקרה’ –  מעצמות אירופה איבדו מכוחן במלחמת העולם השניה ולאחר המלחמה החל עידן חדש- עידן שתי מעצמות העל – ארה”ב וברה”מ. שתי המעצמות נאבקו ביניהן על איזורי השפעה בעולם ( המלחמה הקרה). לכל אחת מהן היה אינטרס  להרחיב את איזורי השפעתה ולבלום את המעצמה השניה. תמיכה במתן עצמאות לארצות השונות שירתה את האינטרס של כל אחת מהן, בתקווה שאלה תצטרפנה למחנה שלהן.
  • תפקידו של האו”ם –  האו”ם , ארגון בינלאומי שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, הפך לזירה מרכזית במאבקם של העמים לקבלת עצמאות ולסיום השליטה הקולוניאלית. הטענה המרכזית שהועלתה הייתה כי השיטה הקולוניאלית מנוגדת לאמנת האו”ם ולעקרונותיו.
  • המאבק של התנועות הלאומיות: בארצות שהיו תחת שלטון המעצמות הקולוניאליות קמו תנועות לאומיות שניהלו מאבק עיקש, ולעיתים ממושך ואלים, נגד השלטון הזר. מאבקים אלה הסבו לבעלות הקולוניות אבדות ונזקים והתישו את כוחן. קיומן של תנועות לאומיות אלה גם שמטה את הקרקע מתחת להנחת היסוד של הקולוניאליזם לפיה העמים באזורים אלה לא בשלים לשלטון עצמי, וכי אין למי להעביר את השלטון. התנועות הלאומיות הוכיחו כי יהיה מי שינהל וישלטו גם אחרי הסתלקות המעצמות.
  • הקמת הליגה הערבית :   הארגון שימש כגורם מדרבן ומסייע במאבקיהן של העמים הערביים שנשלטו עדיין על ידי המעצמות הקולוניאליות.
  • השלכות מלחמות העולם: במלחמות העולם גייסו המעצמות הקולוניאליות בעיקר צרפת ובריטניה  לצבאן חיילים מן המושבות, דבר שהגביר את השאיפות לעצמאות, במיוחד לאחר שחיילים אלו חוו לחימה למען עצמאות המדינה האם