בנימין זאב הרצל – פועלו להקמת התנועה הציונית

לפריצת הדרך של ההתעוררות הלאומית היהודית אחראי בנימין זאב (תאודור)הרצל (1860-1904). הרצל נולד בודפשט שבקיסרות אוסטרו-הונגריה ,בבית יהודי מתבולל, בנעוריו עבר לגור בווינה וחונך בשפה הגרמנית עלפי התרבות הגרמנית. למד משפטים אך  עסק העיקר בכתיבת סיפורים, מחזות ומאמרים והועסק כעיתונאי בווינה . התחזקות האנטישמיות ויש הטוענים – משפט דרייפוס השפיעו עליו עמוקות והביאו אותו לתפיסתו כי הפתרון לעם היהודי  לא  יבוא מהתבוללות והתנצרות,  אלא במציאת פתרון טריטוריאלי לעם היהודי. הרצל היה המנהיג היהודי הראשון בתקופה המודרנית – כריזמטי ובעל חזון.

הרצל  הצליח לעשות מה שלא עשו קודמיו : הוא שינה את מסלול חייו של העם היהודי והעלה לסדר היום הציבורי/יהודי/עולמי  את זכותו  של העם היהודי למדינה משלו.

הרצל פעל במספר תחומים/מישורים-אידאולוגי/הגות (כתיבת ספרו “מדינת היהודים”),פעילות מדינית/דיפלומטי (להשגת הצ’רטר-מול המעצמות) ופעילות ארגונית (קונגרס באזל והקמת המוסדות השונים).

פעילות בתחום האידאולוגי/פרסום הרעיון והפצתו:

הפתרון לבעיית העם היהודי, לפי הרצל, כפי שמופיע בספרו- “מדינת היהודים”:

את הפתרון לבעיית היהודים הציע הרצל בחיבור שפרסם ב – 1896 בשפה הגרמנית, ובו הציג את רעיונותיו ואת תכניתו המדינית.

שם החיבור – “מדינת היהודים”.  בחיבור מנסה הרצל למצוא פתרון מודרני לשאלת היהודים והוא-הקמתה של מדינה ליהודים.

הבעיה היהודית לפי הרצל:

  • מקור הבעיה הלאומית היא בהתעוררות הלאומית ובהתגבשות עמים באירופה שעוררו את הרגשות האנטישמיים.
  • היהודי נתפס כמיעוט זר בכל מקום וכמתחרה כלכלי של המקומיים, עובדה שמעצימה עוד יותר את האנטישמיות.
  • בעיית היהודים מתרחבת בעקבות קבלת האמנציפציה משום שהם מואשמים בתפיסת משרותיהם של האזרחים ובגרימת אבטלה. הצלחת היהודים מעוררת קנאה ושנאה מצד האוכלוסייה והיהודים נדחים.
  • כל הפתרונות לבעיית היהודים כגון אמנציפציה, התבוללות או הגירה נכשלו וכי בכל מקום בו יהיו יהודים – תהיה אנטישמיות.
  • בעיית היסוד של העם היהודי היא בעיה לאומית- העם היהודי הוא עם ללא מדינה ובעיה כזאת מחייבת פתרון מדיני.

הפתרון לבעיה :

תינתן לנו ריבונות בחבל ארץ על פני האדמה, שיספיק לצורכי עמנו המוצדקים,

כל השאר נספק בעצמנו”

  • “תינתן לנו ריבונות”: המעצמות יתנו לנו טריטוריה, באופן חוקי – צ’ארטר.
  • “חבל ארץ על פני האדמה”: הרצל מציע את א”י, המולדת ההיסטורית, אך גם שקל את ארגנטינה כאפשרות לטריטוריה להקמת מדינה יהודית. (הברון הירש החל כבר החל ליישב בה יהודים באותה תקופה)
  • “שיספיק לצורכי עמנו המוצדקים”: חבל ארץ שיינתן לנו צריך להספיק לכל העם היהודי.
  • “כל השאר נספק בעצמנו”: היהודים ידאגו להגירה, לשיכון בטריטוריה החדשה ולכל הנושאים הכלכליים באופן עצמאי.

האמצעים לפתרון:

לשם השגת הצ’רטר על א”י מציע הרצל להקים שתי חברות יהודיות:

  1. “אגודת היהודים”: גוף שינהל את המגעים הדיפלומטיים עם מדינות העולם לשם השגת הצ’רטר.
  2. “החברה היהודית”: גוף כלכלי שמטרתו לארגן את ההגירה היהודית ולכוונה, לעזור במכירת נכסי היהודים הרוצים להגר, לרכוש אדמה בטריטוריה שתושג ולנהל בה את הפעילות הכלכלית.