בנימין זאב הרצל – פועלו להקמת התנועה הציונית

לפריצת הדרך של ההתעוררות הלאומית היהודית אחראי בנימין זאב (תאודור)הרצל (1860-1904). הרצל נולד בודפשט שבקיסרות אוסטרו-הונגריה ,בבית יהודי מתבולל, בנעוריו עבר לגור בווינה וחונך בשפה הגרמנית עלפי התרבות הגרמנית. למד משפטים אך  עסק העיקר בכתיבת סיפורים, מחזות ומאמרים והועסק כעיתונאי בווינה . התחזקות האנטישמיות ויש הטוענים – משפט דרייפוס השפיעו עליו עמוקות והביאו אותו לתפיסתו כי הפתרון לעם היהודי  לא  יבוא מהתבוללות והתנצרות,  אלא במציאת פתרון טריטוריאלי לעם היהודי. הרצל היה המנהיג היהודי הראשון בתקופה המודרנית – כריזמטי ובעל חזון.

הרצל  הצליח לעשות מה שלא עשו קודמיו : הוא שינה את מסלול חייו של העם היהודי והעלה לסדר היום הציבורי/יהודי/עולמי  את זכותו  של העם היהודי למדינה משלו.

הרצל פעל במספר תחומים/מישורים-אידאולוגי/הגות (כתיבת ספרו “מדינת היהודים”),פעילות מדינית/דיפלומטי (להשגת הצ’רטר-מול המעצמות) ופעילות ארגונית (קונגרס באזל והקמת המוסדות השונים).

פעילות בתחום האידאולוגי/פרסום הרעיון והפצתו:

הפתרון לבעיית העם היהודי, לפי הרצל, כפי שמופיע בספרו- “מדינת היהודים”:

את הפתרון לבעיית היהודים הציע הרצל בחיבור שפרסם ב – 1896 בשפה הגרמנית, ובו הציג את רעיונותיו ואת תכניתו המדינית.

שם החיבור – “מדינת היהודים”.  בחיבור מנסה הרצל למצוא פתרון מודרני לשאלת היהודים והוא-הקמתה של מדינה ליהודים.

הבעיה היהודית לפי הרצל:

  • מקור הבעיה הלאומית היא בהתעוררות הלאומית ובהתגבשות עמים באירופה שעוררו את הרגשות האנטישמיים.
  • היהודי נתפס כמיעוט זר בכל מקום וכמתחרה כלכלי של המקומיים, עובדה שמעצימה עוד יותר את האנטישמיות.
  • בעיית היהודים מתרחבת בעקבות קבלת האמנציפציה משום שהם מואשמים בתפיסת משרותיהם של האזרחים ובגרימת אבטלה. הצלחת היהודים מעוררת קנאה ושנאה מצד האוכלוסייה והיהודים נדחים.
  • כל הפתרונות לבעיית היהודים כגון אמנציפציה, התבוללות או הגירה נכשלו וכי בכל מקום בו יהיו יהודים – תהיה אנטישמיות.
  • בעיית היסוד של העם היהודי היא בעיה לאומית- העם היהודי הוא עם ללא מדינה ובעיה כזאת מחייבת פתרון מדיני.

הפתרון לבעיה :

תינתן לנו ריבונות בחבל ארץ על פני האדמה, שיספיק לצורכי עמנו המוצדקים,

כל השאר נספק בעצמנו”

  • “תינתן לנו ריבונות”: המעצמות יתנו לנו טריטוריה, באופן חוקי – צ’ארטר.
  • “חבל ארץ על פני האדמה”: הרצל מציע את א”י, המולדת ההיסטורית, אך גם שקל את ארגנטינה כאפשרות לטריטוריה להקמת מדינה יהודית. (הברון הירש החל כבר החל ליישב בה יהודים באותה תקופה)
  • “שיספיק לצורכי עמנו המוצדקים”: חבל ארץ שיינתן לנו צריך להספיק לכל העם היהודי.
  • “כל השאר נספק בעצמנו”: היהודים ידאגו להגירה, לשיכון בטריטוריה החדשה ולכל הנושאים הכלכליים באופן עצמאי.

האמצעים לפתרון:

לשם השגת הצ’רטר על א”י מציע הרצל להקים שתי חברות יהודיות:

  1. “אגודת היהודים”: גוף שינהל את המגעים הדיפלומטיים עם מדינות העולם לשם השגת הצ’רטר.
  2. “החברה היהודית”: גוף כלכלי שמטרתו לארגן את ההגירה היהודית ולכוונה, לעזור במכירת נכסי היהודים הרוצים להגר, לרכוש אדמה בטריטוריה שתושג ולנהל בה את הפעילות הכלכלית.

מירז עמית

שמי עמית מירז, אני מורה להיסטוריה, מגיש לבגרות בהיסטוריה שנים רבות. במשך 5 שנים שימשתי כמדריך היסטוריה ארצי בתחום הדעת תחת המפקחת הראשית להיסטוריה. בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאונ' תל אביב ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במסחר אלקטרוני מאונ' פוליטכניק ניו-יורק.

כתיבת תגובה