העליות הגדולות של שנות ה – 50 יצרו מפגש בין ותיקי הארץ אשכנזים ברובם לעולים חדשים מזרחיים שעלו מארצות האסלאם . הוותיקים האשכנזים ראו בעולים המזרחיים נחשלים חסרי השכלה . העולים המזרחיים הרגישו מקופחים וסבלו מאפליה . הממסד היה אשכנזי והוא קבע היכן יגורו והיכן יעבדו . נוצרו פערים בהשכלה ובהכנסה בין אשכנזים למזרחיים והביטוי הראשון לזעם ולתסכול של המזרחיים עולי ארצות האסלאם התפרץ באירועי ואדי סאליב בקיץ 1959 .
תאור האירועים :
ואדי סאליב הייתה בעבר שכונה ערבית בחיפה . בשנות ה – 50 יושבו בה בעוני כמה אלפי יהודים רובם יוצאי מרוקו . ביולי 1959 פרצה קטטה בבית הקפה השכונתי בקרב צעירים מובטלים ועניים . שוטרים שהוזעקו לשכונה פצעו בירי שיכור תושב השכונה בעת שניסו לעצרו.
בתגובה תקפו תושבי השכונה ניידת משטרתית ולמחרת גברו ההפגנות והמהומות בשכונה . התושבים מחו על האבטלה ותנאי העוני בהם הם חיים .
ההפגנות נשאו אופי עדתי. חלקן היו ספונטניות וחלקן מאורגנות . ההפגנות גלשו לשכונת “הדר” הסמוכה שהייתה אשכנזית מבוססת . נופצו חלונות ראוה , נפגע בית ההסתדרות ומועדונים של מפא”י מפלגת השלטון שזוהתה עם ישראל המבוססת והאשכנזית .
המהומות גלשו לישובים אחרים בארץ כמו באר-שבע ומגדל העמק ולא שככו במשך חודשים .
אירועי ודי סאליב הכו בהלם את ישראל האשכנזית הוותיקה, והפכו לסמל המצוקה של “ישראל השנייה”-המזרחית המקופחת.
הגורמים לאירועי ואדי סאליב:
הקטטה בבית הקפה הייתה הגורם הישיר לאירועי ואדי סאליב אבל לא הגורם המרכזי.
הגורמים המרכזיים לאירועים שמשקפים גם קשיי העולים בעשור הראשון לקיום המדינה:
- תחושת התסכול , קיפוח והפלייה של תושבי השכונה המזרחיים .
- קשיי קליטה בתחומים שונים- תנאי דיור קשים בשכונה, הקושי למצוא עבודה ואחוז גבוהה של מובטלים ושל מועסקים ברמת שכר נמוכה, רמה ירודה של שירותים קהילתיים בשכונה לעומת שכונות אחרות בעיר.
- התושבים פיתחו עויינות וחשדנות כלפי הממסד האשכנזי , וראו בו אחראי לחוסר ההצלחה בקליטתם ולאפלייתם לעומת קבוצות אחרות בחברה הישראלית. הם תקפו את מה שסימל את הממסד האשכנזי המתנשא: בית ההסתדרות , מועדוני מפא”י מפלגת השלטון והמשטרה.
השפעת אירועי ואדי סאליב על החברה בישראל:
- ההשפעה המרכזית של אירועי ואדי סאליב הייתה על התודעה הציבורית . הציבור במדינת ישראל בעיקר הוותיק האשכנזי החל להבין את המצוקה העצומה של היהודים שהגיעו מארצות האסלאם . העלאת הנושא והשיח הציבורי שהתקיים באותה תקופה , העלה לראשונה את השאלה האם נעשו שגיאות בתהליך קליטת העלייה בשנות ה – 50 ואיך ניתן לשפר את המצב .
- בעקבות המהומות בואדי סאליב הוקמה ועדת חקירה לבחינת המצב בראשות השופט עציוני . הועדה חשפה את רגשות התסכול והקיפוח של העולים מארצות האסלאם . כתוצאה מהמלצותיה של הועדה חלו שיפורים בתנאי החיים של שכבות המצוקה בישראל רובם מזרחיים .
הוגדל השכר לעבודות יזומות . מכסת ימי העבודה החודשיים שנתנו לשכות התעסוקה הועלתה . חל זירוז במתן הקצבאות למשפחות מרובות ילדים וניתנה עזרה רבה יותר למפונים מהמעברות.
- המפלגות בישראל שהבינו את הצורך של המזרחיים להרגיש שותפים בממסד הגדילו את מספר המועמדים יוצאי ארצות האסלאם בתוך המפלגה . במקביל הוקמו מפלגות עדתיות שרצו לקדם את האינטרסים של הבוחרים המזרחיים אך מפלגות אילו לא זכו להצלחה רבה בבחירות .
- אירועי ואדי סאליב היו הניצנים הראשונים למאבק של המזרחיים בממסד האשכנזי . לאחר מכן בתחילת שנות ה – 70 התגבר המאבק שנוהל ע”י “הפנתרים השחורים”. באופן כללי המאבקים הללו הביאו לשיפור רמת ההשכלה ורמת החיים של הדור השני בניהם של העולים מארצות האסלאם בשנות ה – 50 .
