אירועי ואדי סאליב

העליות הגדולות של שנות ה – 50 יצרו מפגש בין ותיקי הארץ אשכנזים ברובם לעולים חדשים מזרחיים שעלו מארצות האסלאם . הוותיקים האשכנזים ראו בעולים המזרחיים נחשלים חסרי השכלה . העולים המזרחיים הרגישו מקופחים וסבלו מאפליה . הממסד היה אשכנזי והוא קבע היכן יגורו והיכן יעבדו . נוצרו פערים בהשכלה ובהכנסה בין אשכנזים למזרחיים והביטוי הראשון לזעם ולתסכול של המזרחיים עולי ארצות האסלאם התפרץ באירועי ואדי סאליב  בקיץ 1959 .

תאור האירועים :

ואדי סאליב הייתה בעבר שכונה ערבית בחיפה . בשנות ה – 50 יושבו בה בעוני כמה אלפי יהודים רובם יוצאי מרוקו . ביולי 1959 פרצה קטטה בבית הקפה השכונתי בקרב צעירים מובטלים ועניים . שוטרים שהוזעקו לשכונה פצעו בירי שיכור תושב השכונה בעת שניסו לעצרו.

בתגובה תקפו תושבי השכונה ניידת משטרתית ולמחרת גברו ההפגנות והמהומות בשכונה . התושבים מחו על האבטלה ותנאי העוני בהם הם חיים .

ההפגנות נשאו אופי עדתי. חלקן היו ספונטניות וחלקן מאורגנות . ההפגנות גלשו לשכונת “הדר” הסמוכה שהייתה אשכנזית מבוססת . נופצו חלונות ראוה , נפגע בית ההסתדרות ומועדונים של מפא”י מפלגת השלטון שזוהתה עם  ישראל המבוססת והאשכנזית .

המהומות גלשו לישובים אחרים בארץ כמו באר-שבע ומגדל העמק ולא שככו במשך חודשים .

אירועי ודי סאליב הכו בהלם את ישראל האשכנזית הוותיקה, והפכו לסמל המצוקה של “ישראל השנייה”-המזרחית המקופחת.

הגורמים לאירועי ואדי סאליב:

הקטטה בבית הקפה הייתה הגורם הישיר לאירועי ואדי סאליב אבל לא הגורם המרכזי.

הגורמים המרכזיים לאירועים שמשקפים גם קשיי העולים בעשור הראשון לקיום המדינה:

  • תחושת התסכול , קיפוח  והפלייה של תושבי השכונה המזרחיים .
  • קשיי קליטה בתחומים שונים- תנאי דיור קשים בשכונה, הקושי למצוא עבודה  ואחוז גבוהה של מובטלים ושל מועסקים ברמת שכר נמוכה, רמה ירודה של שירותים קהילתיים בשכונה לעומת שכונות אחרות בעיר.
  • התושבים פיתחו עויינות וחשדנות כלפי הממסד האשכנזי , וראו בו אחראי לחוסר ההצלחה בקליטתם ולאפלייתם לעומת קבוצות אחרות בחברה הישראלית. הם תקפו את מה שסימל את הממסד האשכנזי המתנשא: בית ההסתדרות , מועדוני מפא”י מפלגת השלטון והמשטרה.

השפעת אירועי ואדי סאליב על החברה בישראל:

  • ההשפעה המרכזית של אירועי ואדי סאליב הייתה על התודעה הציבורית . הציבור במדינת ישראל בעיקר הוותיק האשכנזי החל להבין את המצוקה העצומה של היהודים שהגיעו מארצות האסלאם . העלאת הנושא והשיח הציבורי שהתקיים באותה תקופה , העלה לראשונה את השאלה האם נעשו שגיאות בתהליך קליטת העלייה בשנות ה – 50 ואיך ניתן לשפר את המצב .
  • בעקבות המהומות בואדי סאליב הוקמה ועדת חקירה לבחינת המצב בראשות השופט עציוני . הועדה חשפה את רגשות התסכול והקיפוח של העולים מארצות האסלאם . כתוצאה מהמלצותיה של הועדה חלו שיפורים בתנאי החיים של שכבות המצוקה בישראל רובם מזרחיים .

הוגדל השכר לעבודות יזומות . מכסת ימי העבודה החודשיים שנתנו לשכות התעסוקה הועלתה . חל זירוז במתן הקצבאות למשפחות מרובות ילדים וניתנה עזרה רבה יותר למפונים מהמעברות.

  • המפלגות בישראל שהבינו את הצורך של המזרחיים להרגיש שותפים בממסד הגדילו את מספר המועמדים יוצאי ארצות האסלאם בתוך המפלגה . במקביל הוקמו מפלגות עדתיות שרצו לקדם את האינטרסים של הבוחרים המזרחיים אך מפלגות אילו לא זכו להצלחה רבה בבחירות .
  • אירועי ואדי סאליב היו הניצנים הראשונים למאבק של המזרחיים בממסד האשכנזי . לאחר מכן בתחילת שנות ה – 70 התגבר המאבק שנוהל ע”י “הפנתרים השחורים”. באופן כללי המאבקים הללו הביאו לשיפור רמת ההשכלה ורמת החיים של הדור השני בניהם של העולים מארצות האסלאם בשנות ה – 50 .