מאבקו של היישוב בתחום ההתיישבות (1945-1947):

ההתיישבות שהתקיימה בשנים הללו בכל רחבי הארץ הפכה למכשיר אסטרטגי רב עוצמה בידי הישוב היהודי בארץ. בשנים הללו הוקמו כ- 40 ישובים . 

מטרות/חשיבות ההתיישבות: 

1. מאבק בבריטים לשינוי מדיניותם– איסור על התיישבות יהודית במרבית שטחי ארץ ישראל (חוק הקרקעות  מ-1940).
2. השפעה על קביעת גבולות המדינה בעתיד-  במקום בו ישבו יהודים יעברו גבולות הארץ. זאת הסיבה שבשנים הללו התיישבו באזורי ספר בנגב ובגליל- היאחזות בנקודות  לאורך הגבולות העתידיים של המדינה שתקום. 
3. חיזוק יישובים קיימים– ע”י הקמת יישובים חדשים בסביבתם- חיזוק כלכלי ובטחוני. יצירת רצף התיישבותי והרחבת מעגל ההתיישבות, כדי שטחי ההתיישבות היהודית לא יהיו מנותקים אחד מהשני באם תהיי חלוקה מדינית או אם תפרוץ מלחמה.
4. תמצית המהפכה הציונית– ההתיישבות בא”י על כל צורותיה הייתה הגשמת המהפכה הציונית כלומר: החזרת העם היהודי לעבודת אדמה.
5. ליכוד היישוב – ההתיישבות ליכדה את היישוב כולו סביב  המאבק נגד הבריטים והוכיחה את נחישות היישוב ואת יכולתו להתמיד במאבק.

דוגמאות להתיישבות:

פרשת בירייה–

ראשית שנת 1945 הוקמה קבוצת ביריה , על גבעה בסמוך לצפת, מטעם “בני עקיבא”, במסגרת התכנית לחיזוק הגליל העליון. 

בינואר 1946 עצרו הבריטים מחלקה של הפלמ”ח וכלאו את אנשיה במשטרת כנען שבצפת.

ההגנה ערכה שני ניסיונות פריצה למשטרת כנען כדי לשחרר את העצורים אך שתי הפעולות נכשלו.

הבריטים ערכו חיפושים , וליד היישוב  בירייה מצאו מחסן נשק ,כל   אנשי בירייה נעצרו ונכלאו וכוחות בריטים השתלטו על המקום. מוסדות היישוב קבלו החלטה “לכבוש” את ביריה בשנית. כדי לא ליצור תקדים להרס יישוב עברי. מאות מתנדבים מהנוער העובד עלו למקום והקימו אוהלים וגדרות. הבריטים הופתעו וכבשו את בירייה ב’ והרסו אותה. 

שוב  נערכה עלייה המונית של אלפי אנשים לגליל וביריה קמה בשלישית. הבריטים הטילו מצור על המקום אך נאלצו לבסוף לוותר ובירייה נשארה בידיים עבריות.

פרשת ביריה הוכיחה את זכותו של היישוב להתנחל בארצו וביריה הפכה להיות סמל ההתיישבות העברית

11  היישובים בנגב– 

עם פרסום תכנית “מוריסון-גריידי” שעל פיה יישאר הנגב בידי הבריטים הוחלט להעמיד את ההתיישבות בנגב בראש סדר העדיפויות. 

מטרה פוליטית- הכללת הנגב בתוך גבולות המדינה היהודית כשתקום.

מטרה אסטרטגית: בלימת האויב במקרה של מלחמה נגד האויב המצרי.

בלילה שבין ה-5 וה-6 באוקטובר 1947 הוקמו 11 יישובים בנגב במתכונת “חומה ומגדל” (בניהם –נירים אורים, נבטים חצרים ועוד). כל יישוב מנה כ-30 איש. הבריטים לא הגיבו להתיישבות הזו.