ז'בוטינסקי — מקורות הציונות (1934)

""את הציונות שלי למדתי לא מכתביו של אחד העם ואפילו לא מכתביהם של הרצל ושל נורדאו: להיות ציוני למדתי אצל הגויים. את מיטב שנות נעוריי עשיתי ברומא, ויפה התבוננתי אל האיטלקים. מדינה חביבה וחופשית הייתה זו בסוף ימיה של המאה הי"ט - ליברלית, אוהבת שלום, ללא צל של שוביניזם - סתם ארץ של איטלקים, שחיים בתוכה במכונס כמעט כל האיטלקים שישנם בתבל, והם מהווים שם כמעט 100 למאה של התושבים ואינם פוגעים בשום אדם לרעה, ואינם מדכאים שום אדם. 'ככה צריכה לחיות כל אומה' – אמרתי לעצמי – 'וגם אנחנו, היהודים'... הציונות היא כמו אוויר ומים ועמק והר; די לו לאדם שיסתכל בארצו של הקדוש ברוך הוא למען ילמד את החוכמה כולה." (זאב ז'בוטינסקי, כתבים, 'כי אם ברוך', דער מאמענט, 1934; כרך 'על ספרות ואמנות', 363)"