הרצל לשר החוץ הבריטי (תזכיר 1902)

"המניע של ממשלת בריטניה לעסוק )בשאלת היהודים( נובע מן ההגירה לאיסט-אנד* של לונדון. אומנם עדיין אין מדובר במשבר של ממש, ויש לקוות שלא יגיע לממדים שיביאו את אנגליה למצב שתצטרך לשבור את העיקרון המהולל של מתן מקלט חופשי. אבל עתה (...) ייראה הדבר בעיני העולם כמתקבל על הדעת אם תיאות (תסכים) ממשלת בריטניה לפתוח טריטוריה מיוחדת בשביל היהודים, שבהיותם נרדפים בכל מקום, הם נוטים לבוא לאנגליה. (...) יש לפחות עשרה מיליון יהודים בעולם כולו. לא בכל מקום הם רשאים לשאת בפומבי את צבע דגלה של אנגליה, אך אם במעשה הזה תיעשה למעצמה הפורסת את חסותה על העם היהודי, יישאו כולם את אנגליה בתוך לבם. כהרף עין אנגליה זוכה בעשרה מיליון נתינים, מוצנעים אך נאמנים, שידם בתחומים מקצועיים רבים בעולם כולו...הם ניצבים במסחר הסיטונאי, בתעשייה, בבורסה, ויש בקרבם גם מלומדים, אומנים, כותבים בעיתונים ועוד. כל אלה יתייצבו כהרף עין לשירותה של האומה הנדיבה, המביאה תשועה שזמן כה רבה מייחלים לה. אנגליה זוכה לעשרה מיליון סוכנים... ואין זו גוזמה לומר שיהודי יעדיף לרכוש ולהפיץ את מוצריה של מדינה שהיטיבה עם העם היהודי על פני תוצרתה של מדינה שהרעה עם יהודיה. (אבינרי, ש' (2007), הרצל, ירושלים: מרכז זלמן שזר, עמ' 179-178) *איסט אנד – שכונת עוני במזרח לונדון שהתיישבו בה מהגרים יהודים רבים."