הצעת אוגנדה — מניע הרצל (פרידמן)
בינוני
מקור טקסט
ציונות
מקור
"לגבי המשא ומתן שלו (של הרצל) עם אנגלייה בעניין אוגנדה.
... הדעה הרווחת בקרב הציבור הרחב שקנתה לה שביתה (התבססה) גם בקרב ההיסטוריונים, היא שהרצל סטה מדרכו, ורק לחץ מצד "ציוני ציון" מרוסיה החזירו למוטב. לדעת המחבר, חריצת דין (קביעה) זאת חוטאת לאמת ההיסטורית. חומר ארכיוני רב מחזק את הטענה, שהרצל נשאר נאמן למטרתו המקורית. המשא ומתן שימש לו תכסיס (תרגיל) בלבד. עיקר מטרתו הייתה לזכות בהכרתה של ממשלת בריטניה בתנועה הציונית, וביהודים כעם, ולהביא בהדרגה את בריטניה למסקנה שפתרון השאלה היהודית אפשרי רק בארץ-ישראל.
)...(
הכרה ביהודים כעם הייתה חשובה לא רק כמטרה בפני עצמה, אלא גם לצורך מדיני, משום שרק עמים ראויים לטריטוריה משלהם. לנורדאו כתב הרצל, שהמשא ומתן עם אנגלייה הוא בבחינת תרגיל טקטי בלבד העשוי לקרב את התנועה לארץ-ישראל יותר מהר ממושבותיו של הברון רוטשילד, ובמובן המדיני המהלך המזרח-אפריקני (המשא ומתן עם אנגלייה בנוגע לאוגנדה) ישמש אבן פינה בדרך לציון.
(י' פרידמן, "מדיניותו של הרצל והישגיו", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות: החברה היהודית, תשנ"ג, עמ' 2–3)"
סעיפים
- א. הציגו את הטיעון (טענה ונימוק) של ההיסטוריון בנוגע למניע של הרצל לדון בהצעת אוגנדה.
רוצה לתרגל את השאלה הזו עם HistoryAI?
הדרכה שלב אחר שלב: זיהוי פועל הוראה, פירוק השאלה, ניתוח מקור, מיפוי מושגים, כתיבה מודרכת — וציון מפורט על 4 קריטריונים
התחל לתרגל →פותח על ידי עמית מירז — מורה להיסטוריה עם 14 שנות ניסיון