הלאומיות הפולנית — טלמון

""בקצה השני של אירופה, ולא בלי קשר הדוק עם המהפכה הצרפתית, התהוותה לאומיות מטיפוס אחר (...) לאומיותה של אומה כבושה, מושפלת ומדוכאה, החולמת חלומות תחייה – פולין. אומה גאה זו, בעלת היסטוריה של שמונה מאות שנים ומעלה, הייתה לפנים מדינה חזקה, שנשתבחה במוסדותיה החופשיים, כמעט רפובליקניים. מחמת חופש מופרז שקעה ברוב הימים באנרכיה (חוסר סדר), ופשוט נמחקה מעל המפה על ידי שכניה החמסנים, שחילקו ביניהם את אדמתה. (...) הפטריוטיות הפולנית לא הייתה עוד (הפסיקה להיות) נאמנות נתינים למלכם, ולא ערבות בדדית לשלומו והצלחתו של ארגונם המדיני, אלא לבשה אופי של דבקות באידאה (רעיון), נאמנות לרוחות העבר שחלף מן העולם. מאחר שלא הייתה לה אחיזה בקרקע, שמה משכנה בלבבות." (טלמון, י' (1973). רומנטיקה ומרי, תל אביב: עם עובד, עמ' 97-96)"