דה-קולוניזציה – שני תהליכים בעולם הערבי

"שני תהליכים מרכזיים מאפיינים את העולם הערבי בשנים אלה [שנות ה-40 עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20]: האחד הוא תהליך הדה-קולוניזציה, והשני הוא התגברות המגמות שחידשו מסורות של אחדות כלל ערבית מתקופת הח'ליפים והכיבושים הגדולים של האסלאם בימי הביניים. משמעותן הפוליטית המיידית של מגמות אלה הייתה איחוד הכוחות הערביים למאבק נגד הישות הציונית באופן ישיר, ונגד המערב באופן עקיף. שני התהליכים האלה היו קשורים קשר ישיר בהתפתחויות הפנימיות בכל אחת מן המדינות, שעיקרן השלטת צביון ערבי במדינה והתנערות מההשפעות של הקולוניאליזם. תהליכים אלה החלו עוד קודם להקמתה של מדינת ישראל אך קבלו משנה תאוצה לאחר הקמתה. (מעובד על פי ח' סעדון [עורך], בגלוי ובסתר – העליות הגדולות מארצות האסלאם (1948-1967), יד בן צבי, תש"ס, עמ' 14)"