עלייה וקליטה – קשיי העולים בסאטירה של קישון

"לפניכם קטע מקור סטירי (ביקורת הומוריסטית) שבו הסופר אפרים קישון מתאר את קליטתו בארץ עם הגעתו ב-1949. "לפני המון אמשים (ימים רבים) הגיעה אוניית (...) 'גלילה' לנמל חיפה עם משלוח גדול מאוד של עולים חדשים על סיפונה, ביניהם אחד מאוד רזה ונפחד, עבדכם (הכותב). (...) עלתה ל'גלילה' מקץ שעתיים בלבד אישיות ססגונית מן הסוכנות היהודית והביאה לנו את ברכת הגליל. שרנו בניצוחו את 'התקווה', לעת עתה בלי מילים, ומייד שאלנו את האישיות: איפה נגור, בבקשה? (...) כמה עולה דירה? (...) 4X3 מטר עם מטבחון, כמה? (...) חצי מיליון העולים שזרמו למדינה בנחשול אחד מוגזם חסמו בגופם את כל החורים האפשריים בבתים. (...) אני מצידי יכולתי לבחור בין שלוש אפשרויות דיור: להשתקע בפחון כמעט חדש במעברת 'שער העלייה' שליד חיפה יחד עם נהג קטר מטריפולי בשם סאלח על 15 ילדיו העירניים, או לגור זמנית אצל הדודה אילקה, (...) (והאפשרות השלישית –) האכזבה הגדולה שלי בארץ-ישראל הייתה הדוד יעקב, שעליו ביססתי את עתידי במקום. (...) סיפרו עליו שיש בביתו מקרר משלו. לאחר מכן הסתבר שהוא גר במקרר. יתר על כן, הוא זה שמעלה ומוריד בו את האור כשפותחים את הדלת. החלטתי נפלה איפוא לטובת סאלח והמעברה, מכיוון ששם אין קרובים. (...) פקיד הסוכנות האלמוני הביט בי בעצב מעל משקפיו השמוטים מטה על אפו: 'שמך?' – 'קישהונט פרנץ', אמרתי את האמת. האיש נעשה עצבני משהו: – 'איזה מזה שם המשפחה?' – 'קישהונט'. – 'קישון', מלמל השלטון בין שרידי שיניו, ורשם על הטופס. (...) 'שמך הפרטי?' – 'פרנץ'. (...) – 'אפרים', רשם לבסוף בטופס. – 'לא אפרים – ציינו – פרנץ'. – 'אין דבר כזה. הלאה!'" (א' קישון, פרטאצ'יה אהובתי, ספרית מעריב, 1974, עמ' 8–10)"