העברת שאלת ארץ-ישראל לאו"ם – שיקולי בריטניה

"לפניכם מקור מנאום שנשא שר המושבות הבריטי קריץ'ג'ונס לוועדה שעסקה בשאלת פלשתינה–ארץ-ישראל ב-16 באוקטובר 1947. "על אף הטרור המשיך המִנְהָל הבריטי בארץ-ישראל לפעול בתנאים קשים ביותר. בתנאים אלה עבדו ומוסיפים לעבוד פקידי המִנהל. העלייה היהודית, על אף הספר הלבן, נמשכת ונמשכת. אך אין שיתוף פעולה בין הערבים ליהודים. משום כך הגיעו הדברים עד כדי כך, שלא ראינו כל דרך להמשיך...ארץ-ישראל עלתה לנו במחיר יקר. היא עלתה לנו בחייהם של מאות מבחורינו. ייתכן כי אלה המבקרים אותנו ימצאו דרכים טובות יותר להגשמת הפתרון...עדיין אנו מקווים כי לנוכח כוונתנו לצאת מן הארץ – יבינו שני הצדדים, היהודים והערבים, את המצב כפי שהוא במציאות, ואת מלוא היקפן של התוצאות האומללות העלולות לבוא עליהם ועל ארצם בגלל כישלונם במציאת הסכם על עתידה של ארץ-ישראל...גורם מסוכן אחד במצב הקיים הוא העלייה הבלתי חוקית לארץ-ישראל וסיוע לה תוך כדי עצימת עיניים מצד כמה מדינות המספקות אוניות, נשק וכסף לשם הכשלת שלטון המנדט במילוי תפקידו הקשה בשמירה על החוק והסדר בארץ-ישראל – דבר המעורר התרגשות רבה בעולם הערבי ומביא בעקבותיו השפעות בלתי אחראיות שקשה להשתלט עליהן...בריטניה, מכל מקום, אינה יכולה לשאת בעול [בנטל] שהוא כבד מדי לכל שלטון מנדטורי, ובייחוד כשהאחריות המוטלת עליו נעשית קשה עוד יותר בעקבות החופש הניתן לנתיני מדינות אחרות להשתמש בכל האמצעים שבידם כדי להכשילה במאמציה...בנוגע להצעות הפתרון – עוד תהיה למשלחת הבריטית הזדמנות להביע את השקפותיה. אנו רוצים, בהווה ובעתיד, לחיות בשיתוף פעולה ובידידות עם הערבים ועם היהודים. מטרתנו היחידה היא לשים קץ למצב הטרגי בארץ-ישראל." (מעובד על פי: ר' גביזון [עורכת] שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947, הוצאת מרכז מציל"ה, תשס"ט, עמ' 292–295)"