צמיחת התנועה הציונית

"קרא את הקטע שלפניך מספרה של אניטה שפירא "חרב היונה", וענה על השאלה שאחריו. "התנועה הציונית באה לעולם בעקבות אכזבה. החלום של המאה ה-19, שהקדמה תוביל את העולם אל עתיד נאור, שבו העיוותים והאפליות של העבר ייראו כחלום בלהות שחלף, נתברר לקראת סוף המאה כתקוות שווא. התגשמות החלום של השתלבות היהודים בתוך החברה האירופאית נראתה רחוקה מתמיד. עם החלת זכות הבחירה הכללית, ההשתתפות של ההמונים בפוליטיקה לא חשפה את הרגשות החיוביים של בני העמים, אלא שחררה יצרים ודעות קדומות. הייתה זו שנאה למי שמתיימר להיות חלק מן האומה: שרוצה ליהנות מאותן זכויות, להתחרות על אותן עמדות, להיות שותף בתרבות הלאומית. הציונות הייתה בת זמנה. היא הייתה יכולה להפוך מרעיון של כמה "משוגעים לדבר" לתנועה של ממש בתקופה זו דווקא ולא בתקופה אחרת: היא ספגה לתוכה רעיונות והלכי רוח, נטיות ודפוסי פעולה, האופיינים לאותה תקופה." (מעובד על פי א' שפירא, חרב היונה, עם עובד, תשס"ג, עמ' 19, 23)"