האידיאולוגיה הנאצית, הגטאות

"לפניך קטע מקור ממכתב שכתבה בתו של מושל מחוז בפולין באפריל 1940. במכתב היא מתארת את רשמיה מסיור בגטו לודז' ומכינוס של תומכי הנאצים שבו השתתפה באותו הערב. "מה שרואים הוא בעיקר אספסוף, וכולם משוטטים בבטלה... מגפות מתפשטות והריח באוויר מגעיל, מפני שהכול נשפך אל הביוב. אין גם מים, והיהודים חייבים לקנות אותם בעשרה פניג לדלי; הם בטח מתרחצים עוד פחות מהרגיל... אתם יודעים, אי אפשר לרחם באמת על האנשים האלה; אני חושבת שהרגשות שלהם שונים לגמרי משלנו ולכן הם לא מרגישים את ההשפלה וכל היתר... הם בוודאי גם שונאים אותנו, אם כי מסיבות אחרות. [...] הניגוד הזה, אחרי הצהריים בגטו ובערב העצרת (כינוס), שבשום מקום לא יכלה גרמנית יותר, והכל באותה העיר, זה היה פשוט לא מציאותי...אתם יודעים, שוב הייתי מאושרת באמת ונורא גאה שאני גרמנייה" (ש' פרידלנדר, שנות ההשמדה, 1945-1939: גרמניה הנאצית והיהודים, עם עובד, 2009, עמ' 62)"