עמדת בריטניה כלפי היישוב היהודי

עמדת בריטניה בנוגע לבעיית העקורים ובשאלת ארץ ישראל לאחר המלחמה:

בנובמבר ב- 1945 נאם שר החוץ הבריטי – בווין ,נאום בפרלמנט הבריטי שם הבהיר את עיקרי העמדה הבריטית בנושא פתרון בעיית הפליטים והעקורים ובעיית ארץ ישראל.
המדיניות הבריטית נבעה משיקולים מדיניים של חיזוק קשריהם עם מדינות ערב ,שהחזיקו במקורות הנפט וביוזמת בריטניה להקים את הליגה הערבית (ברית לשיתוף פעולה כלכלי ,מדיני ובטחוני).

עיקרי נאום בווין (שר החוץ הבריטי):

בנוגע ליהודים העקורים שנותרו באירופה:

1. בעיית היהודים באירופה היא בעיה אנושית,שנוצרה בעקבות המשטר הנאצי ,ועם מיגורו היא התבטלה. לכל על היהודים לשוב ולהשתלב בארצות השונות באירופה.
2. אין לקשור את פתרון שאלת היהודים באירופה לבין פתרון שאלת ארץ ישראל-יש למצוא פתרון לעקורים באירופה,שם הם יכולים לתרום מכישרונותיהם לשגשוגה.
3. א”י תוכל לסייע במקצת לפתרון הבעיה,אך אינה מסוגלת לקלוט את כל פליטי השואה.
בנוגע לשאלת ארץ ישראל:

4. בעיית ארץ ישראל קשה ומורכבת/מסובכת ,לבריטניה מחויבות כפולה ושווה כלפי היהודים וכלפי הערבים.לא ניתן למצוא פתרון המוסכם על שני הצדדים. חובה לשתף את כל העולם הערבי בפתרון בעיית ארץ ישראל.
5. המשך מדינית הספר הלבן השלישי- הגבלה ל-1500 עולים בחודש ואיסור על רכישת קרקעות ע”י יהודים. תדוכא בכוח כל התנגדות של המחתרות בארץ ישראל.
6. יש לערב את ארה”ב בשאלת ארץ ישראל ולשתף אותה במציאת פתרון רצוי.(הייתה זקוקה לסיוע כספי אמריקאי לפתרון הבעיה). אבל שארה”ב לא תפגע בהמשך המנדט הבריטי בארץ.
משמעות הנאום:

בווין למעשה מתעלם מקיומה של אומה יהודית השואפת להקים בית לאומי בארץ ישראל. הוא מפריד לחלוטין את בעיית “העקורים” משאלת א”י .מבטל את התחייבות בריטניה מ”הצהרת בלפור”. הזעם בישוב היה גדול. היישוב מבין שהוא לא יקבל תמורה מדינית על העזרה לבריטניה במלחמת העולם השנייה. הנאום הביא לסיום שיתוף הפעולה עם הבריטים ,ולתחילתו של מאבק משותף של ההגנה,האצ”ל והלח”י כנגד הבריטים.