ארגון וקליטת העלייה בשנות החמישים והשישים היו מהמבצעים החשובים ביותר בביסוסה של מדינת ישראל . במהלך של כ – 15 שנה קלטו כ – 650,000 מתושבי הארץ הוותיקים כמות כפולה של עולים מעשרות מדינות שונות . עולים אילו שנקלטו במציאות הישראלית הפכו את מדינת ישראל לעובדה קיימת במזרח התיכון .

ארצות המוצא של העולים וממדי העלייה:
בעשור הראשון עולים למדינת ישראל כמיליון עולים חדשים. מאירופה : ניצולי שואה בעיקר מרומניה, פולין, בולגריה, הונגריה, מאסיה : תורכיה, סוריה-לבנון, עיראק, תימן, מאפריקה : מרוקו, תוניסיה, לוב, מצרים וניצולי שואה ממחנות העצורים בקפריסין.

הסיבות לעלייה:

1) הקמת המדינה:
הקמת מדינת ישראל ב 1948 הביאה להתפרצות של רגשות לאומיים גם בקרב יהודי ארצות האסלאם וגם אצל יהודי אירופה ואמריקה. אצל יהודי ארצות האסלאם נוספו לכך גם הרגשות המסורתיים והדתיים . הם ציפו לחזור לארץ ישראל ארץ התנ"ך . באירופה נמצאו לאחר מלה"ע כ 300,000 יהודים פליטי שואה ממזרח אירופה שנותרו חסרי בית . הללו הבינו לאחר השואה והמשך היחס העוין והאנטישמיות בארצות מזרח אירופה, כי ארץ ישראל ולא אירופה היא ביתם של היהודים. חלקם שוכנו במחנות העקורים וחלקם ניסו להגיע לארץ באופן בלתי לגאלי , נתפסו ע"י הבריטים והושמו במחנות מעצר בקפריסין. הקמת המדינה הביאה לשחרורם והם עלו בהמוניהם לארץ .

ב) התעצמות הסכסוך הערבי יהודי:
מלחמת העצמאות והתגברות הסכסוך היהודי ערבי במזרח התיכון גרם ליהודים רבים בארצות האסלאם להרגיש לא בטוחים במדינתם . משטרים חדשים שקמו במדינות ערב באותה תקופה ראו ביהודים מיעוט המזדהה עם ישראל ולכן בחלק מהמדינות היו פגיעות ביהודים במהלך המלחמה או לאחריה .

ג) תהליך הדקולוניזציה:
חלק מארצות ערב עברו באותה תקופה את תהליך הדה- קולוניזציה שמשמעותו השתחררות מעול האימפריאליזם הבריטי או הצרפתי . עם עזיבת הבריטים והצרפתים היו פגיעות ביהודים שהיו משולבים באליטה הקולוניאלית וזוהו אתה . פגיעות אילו שהלכו והתרבו גרמו ליהודים בארצות האסלאם לעלות לישראל .

דפוסי/מאפייני ארגון העלייה:
א) "חיסול גלויות"/עלייה פתוחה/עליית הצלה:
הקיף כ 2/3 מכלל העלייה מארצות האסלאם בגל הראשון של השנים 1948-1952 . שיטה זאת של עלייה גרסה שיש להעלות ארצה קהילות שלמות תוך זמן קצר בגלל החשש שתהיה הרעה במצבם של היהודים בארצות אילו . חיסול הגלויות בוצע בגלות תימן ועיראק ועבר בסה"כ ללא התנכלויות של האוכלוסייה או השליטים .
במסגרת עלית הצלה ניתן להבחין בשני דפוסים : הגלויה שנעשתה תוך תיאום מלא עם השלטונות (עיראק, לוב תימן) לחשאית הבלתי לגלית (סוריה – לבנון, מצרים, מרוקו בשנות השישים)

ב) עלייה מבוקרת:
בעקבות החשש שמערכות הקליטה ההמונית יקרסו בעקבות ממדי העלייה העצומה , הוחלט ב 1952 לערוך מיון לעולים בעיקר ממרוקו, תוניס ואיראן . סדר העדיפות נקבע על פי הרצון להעלות לארץ יהודים שיתרמו להון האנושי בארץ ולכן הועדפו עולים צעירים בריאים ממעמד כלכלי חברתי בינוני ומעלה. היהודים רוכזו בערים גדולות בהם נערך המיון לפני העלייה . סוג עליה זו פסקה ב 1954

ג) עלייה חשאית:
עליה חשאית התקיימה מארצות בהם היה חשש שהפרסום של העלייה יביא להפסקתה או לפגיעה ביהודים . ארגון "המוסד" היה אחראי על חלק מפעולות העלייה הללו שהצריכו תעוזה ותחכום . סוג זה של עליה הופעל מארצות שלא התירו יציאה חופשית מתחומן כגון סוריה , לבנון ובשלבים מסוימים ממרוקו. ב – 1961 הפליגה בצורה חשאית האנייה "אגוז" ממרוקו לספרד וטבעה בים 44 עולים נספו וכתוצאה מלחץ בינלאומי החלה מרוקו לאפשר עליה של יהודים משטחה.

תהליך הקליטה:
השיקולים/הגורמים שהשפיעו על תהליך/דרך הקליטה היו:
1. הצורך להעלות בזמן קצר כמה שיותר עולים גם בגלל שבחלק מארצות האסלאם היה איום על חיי היהודים וגם כי מדינת ישראל שהייתה מוקפת אויבים הייתה זקוקה לכמה שיותר אנשים שיהיו שלד לכלכלה ולצבא של המדינה . זאת אחת הסיבות שב – 1950 נחקק "חוק השבות" שאפשר לכל יהודי ובני משפחתו לעלות ארצה ללא עיכובים ביורוקרטים/מנהליים.
2. קליטת עולים בהתאם ליעדים ביטחוניים ,כלכליים וחברתיים: הצורך הביטחוני לפזר את האוכלוסייה היה כפול- האחד שלא תתרכז כולה באזור המרכז והשני שיתיישבו יהודים לאורך הגבולות כדי לקבע את השליטה הישראלית במרחב וגם כדי למנוע חדירות של ערבים מעבר לגבול . כל אילו הצריכו להקים יישובי עולים באזורים מרוחקים. הצורך הכלכלי ליישב עולים בהתיישבות חקלאית יצרנית כדי שיוכלו לקיים עצמם מבחינה כלכלית.
3. הרצון להתאים את העולים לתרבות ולמערכת הערכים של החברה הקולטת: סוציאליזם, חילוניות ,שלילת הגולה, חשיבות העבודה החקלאית, וכן תפיסת "כור ההיתוך" שדגלה בהתעלמות מודעת מהמסורת ואורח החיים המקורי של העולים.

קשיי הקליטה:
באופן כללי תהליך קליטת העלייה היה קשה ומורכב מהסיבות הבאות :

1. המצב הדמוגרפי היה בלתי אפשרי . מספר הקולטים מבני הישוב הוותיק שקלטו את העולים היה נמוך ממספר הנקלטים .
2. המדינה הייתה במצב כלכלי קשה מיד לאחר סיום מלחמת העצמאות .
3. בקרב הישוב המבוסס האשכנזי ברובו רווחו דעות קדומות (סטראוטיפים) כנגד הנקלטים המזרחיים יהודי ארצות האסלאם .
4. תפיסת "כור ההיתוך" של החברה והממסד במדינת ישראל פגעה קשות במסורת, באורח החיים ובדפוסי ההתנהגות של העולים.

א) קשיים בתחום הדיור:
1. כמות העולים הרבה לא אפשרה למצוא לכולם דיור קבע מתאים למדינה לא היה תקציב לשם כך ותשתיות בסיסיות כמו כבישים חשמל וקוו מים.
2. הרצון להעביר עולים להתיישבות חקלאית כדי שיעבדו בעבודה יצרנית לא התאימה לאורח החיים שאליו היו רגילים העולים . אצל חלק מעולי ארצות האסלאם היה בכך בפגיעה במעמדם ובמסורת המשפחתית אליה הורגלו.

ההתמודדות עם הקשיים בתחום הדיור:
1. בשלב הראשון הפתרונות של המדינה היו פתרונות זמניים עד שיבנו בתי קבע . העולים שוכנו בבתים נטושים של ערבים שברחו במהלך מלחמת העצמאות . חלקם שוכנו במחנות צבא בריטיים שנעזבו כאשר הסתיים המנדט. הוקמו מעברות מאוהלים או פחונים כמגורים זמניים בשולי הערים או כמעברות עצמאיות שמאוחר יותר הפכו לישובים . תנאי החיים במעברות היו קשים מבחינת תשתיות בסיסיות והיגיינה לקויה ולכן הן חוסלו באופן הדרגתי כשיושביהם פונו למגורי קבע בערים ובערי הפיתוח.
2. הוקמו ישובים כשרשרת ביטחון בעיקר קרוב לגבולות . הדבר שילב בין הצורך לפתור את בעיית הדיור עם בעיית השמירה על הגבול . באופן זה יושבו אזור פרוזדור ירושלים שבגבול עם ירדן ואזור גבול הצפון שבגבול עם לבנון .
3. הקמת עיירות הפיתוח – במהלך עשרים שנה מאז קום המדינה הוקמו כ – 30 עיירות פיתוח בכל רחבי הארץ מקרית שמונה בצפון ועד ירוחם בדרום . הרעיון היה להקים עיירה עם תשתית לתעשייה זעירה שתיתן שירותים לאזורים החקלאיים שסביבה . תושבי עיירות הפיתוח יוצאי ארצות האסלאם ברובם סבלו מקיפוח מתמשך שנבע מהריחוק מאזור המרכז המבוסס. הם התקיימו מעבודה בשירותים בעיירה עצמה או מעבודה כשכירים בקיבוצים ובמושבים שסביבם .

ב) קשיים בתחום הכלכלה –
1. כלכלת מדינת ישראל בשנותה הראשונות הייתה במצב קשה ביותר . דבר שהקשה על קליטת העלייה ההמונית ויצירת תשתית מתאימה למציאת פתרונות תעסוקה לעולים.
2. ישראל הייתה צריכה למצוא דרך לממן את ההוצאות הכבדות של מלחמת העצמאות . המלחמה הצריכה קניה של ציוד לחימה וכן צריך היה לשקם תשתיות שנהרסו בקרבות .
3. המדינה עצמה כמדינה צעירה הייתה בשלב של הערכות ובנייה . היא הייתה צריכה לדאוג לקיומם של תשתיות בסיסיות כאשר רצתה להקים נקודות התיישבות חדשות והדבר העיק על התקציב הלאומי .

ההתמודדות עם הקשיים בתחום הכלכלה:
1. הפתרון המקובל ביותר במצב זה הוא עבודות יזומות על ידי השלטון . עולי שנות החמישים נשלחו לעבודות ייעור של הקרן הקיימת לסלילת כבישים ולבניית שיכונים. השכר היה זעום אבל עדיף על רעב .
2. הונהגה מדיניות של "צנע" שהבטיחה אספקה מוקצבת של מוצרי מזון בסיסיים לכלל האוכלוסייה בישראל . הדבר הביא לפריחתו של "שוק שחור" ממנו נהנו בעיקר בעלי האמצעים מקרב הישוב הוותיק .
3. הסכם השילומים עם גרמניה שבמסגרתו הכירה גרמניה באחריותה לשואה ובתמורה העבירה כסף למדינת ישראל ולניצולי שואה . ההסכם הביא להזרמת הון זר למדינה . חלקו נוצל להקמת תשתיות בסיסיות וחלקו הגיע לניצולי שואה שרמת חייהם עלתה .
4. במושבי העולים מימנה המדינה הדרכה חקלאית כדי לעזור לעולים לעשות הסבת מקצוע כדי שיצליחו להתקיים מעבודה בחקלאות

ג) קשיים בתחום החינוך:
1. למדינה הצעירה לא היו את התשתיות הפיזיות הנחוצות כדי להקנות חינוך לבני העולים . היה מחסור בבתי ספר , בכיתות לימוד בעזרי לימוד בעיקר באזורים המרוחקים ממרכזי הערים.
2. היה קיים מחסור חמור במורים והיה צורך להכשיר מורים שילמדו בכל מסגרות החינוך כולל בישובים הזמניים ובמעברות .
3. העולים החדשים לא שלטו בשפה העברית והיה צורך ללמד עולים ששלטו בשפות שונות שפת בסיס זהה העברית . בנוסף לכך רבים למדו בארץ מוצאם באופן שונה מאשר במערכת החינוך הישראלית -אם בחדרי לימוד דתיים או במסגרות של חינוך אירופאי נוקשה.

ההתמודדות עם הקשיים בתחום החינוך:
1. ב – 1949 נחקק " חוק חינוך חובה" . מגיל 5-14 זכאים היו ילדי ישראל לחינוך חינם. חוק זה נועד לסייע בעיקר לשכבות החלשות כדי שלא ישלחו את ילדיהם לעבוד בגיל צעיר .
2. במסגרת מבצע "הנחלת השפה העברית " למדו כ – 60,000 עולים חדשים מבוגרים עברית כדי שיוכלו להיקלט בארץ. את עיקר העבודה עשו בהתנדבות בני הישוב הוותיק .
3. בשנות ה – 50 ו ה – 60 הוקמו ועדות שונות לבדיקת מצב החינוך בארץ לבסוף גובשו המלצות לתוכנית שנקראה "אינטגרציה בחינוך" מטרתה הייתה להפגיש תלמידים מרקע שונה באותו בית ספר , לעזור לתלמידים טעוני טיפוח ולהרחיב את חינוך החובה עד כיתה י'.