העליות הגדולות של שנות ה – 50 יצרו מפגש בין ותיקי הארץ אשכנזים ברובם לעולים חדשים מזרחיים שעלו מארצות האסלאם .  הוותיקים האשכנזים ראו בעולים המזרחיים נחשלים חסרי השכלה . העולים המזרחיים הרגישו מקופחים וסבלו מאפליה .
הממסד היה אשכנזי והוא קבע היכן יגורו והיכן יעבדו . נוצרו פערים בהשכלה ובהכנסה בין אשכנזים למזרחיים והביטוי הראשון לזעם ולתסכול של המזרחיים עולי ארצות האסלאם התפרץ ב – אירועי ואדי סאליב בקיץ 1959 .

רקע ותאור האירועים:

ואדי סאליב הייתה בעבר שכונה ערבית בחיפה . בשנות ה – 50 יושבו בה בעוני כמה אלפי יהודים רובם יוצאי מרוקו . ביולי 1959 פרצה  קטטה בבית הקפה השכונתי בקרב צעירים מובטלים ועניים . שוטרים שהוזעקו לשכונה פצעו בירי שיכור תושב השכונה בעת שניסו לעצרו.

בתגובה תקפו תושבי השכונה ניידת משטרתית ולמחרת גברו ההפגנות והמהומות בשכונה . התושבים מחו על האבטלה ותנאי העוני בהם הם חיים .
ההפגנות נשאו אופי עדתי. חלקן היו ספונטניות וחלקן מאורגנות . ההפגנות גלשו לשכונת "הדר" הסמוכה שהייתה אשכנזית מבוססת. נופצו חלונות ראוה , נפגע בית ההסתדרות ומועדונים של מפא"י מפלגת השלטון שזוהתה עם ישראל המבוססת והאשכנזית .
המהומות גלשו לישובים אחרים בארץ כמו באר-שבע ומגדל העמק ולא שככו במשך חודשים, אירועי ואדי סאליב הכו בהלם את ישראל האשכנזית הוותיקה, והפכו לסמל המצוקה של "ישראל השנייה" – המזרחית המקופחת.

סרט – הכל אנשים על האירועים שהתחוללו בואדי סאליב

הגורמים לאירועי ואדי סאליב:

הקטטה בבית הקפה הייתה הגורם הישיר לאירועי ואדי סאליב אבל לא הגורם המרכזי.

הגורמים המרכזיים לאירועים שמשקפים גם קשיי העולים בעשור הראשון לקיום המדינה:

1. תחושת התסכול , קיפוח והפלייה של תושבי השכונה המזרחיים .

2. קשיי קליטה בתחומים שונים- תנאי דיור קשים בשכונה, הקושי למצוא עבודה ואחוז גבוהה של מובטלים ושל מועסקים ברמת שכר נמוכה, רמה ירודה של שירותים קהילתיים בשכונה לעומת שכונות אחרות בעיר.

3. התושבים פיתחו עוינות וחשדנות כלפי הממסד האשכנזי , וראו בו אחראי לחוסר ההצלחה בקליטתם ולאפלייתם לעומת קבוצות אחרות בחברה הישראלית. הם תקפו את מה שסימל את הממסד האשכנזי המתנשא: בית ההסתדרות , מועדוני מפא"י מפלגת השלטון והמשטרה.

השפעת אירועי ואדי סאליב על החברה בישראל:

1. ההשפעה המרכזית של אירועי ואדי סאליב הייתה על התודעה הציבורית . הציבור במדינת ישראל בעיקר הוותיק האשכנזי החל להבין את המצוקה העצומה של היהודים שהגיעו מארצות האסלאם . העלאת הנושא והשיח הציבורי שהתקיים באותה תקופה , העלה לראשונה את השאלה האם נעשו שגיאות בתהליך קליטת העלייה בשנות ה – 50 ואיך ניתן לשפר את המצב .

2. בעקבות המהומות בואדי סאליב הוקמה ועדת חקירה לבחינת המצב בראשות השופט עציוני . הועדה חשפה את רגשות התסכול והקיפוח של העולים מארצות האסלאם . כתוצאה מהמלצותיה של הועדה חלו שיפורים בתנאי החיים של שכבות המצוקה בישראל רובם מזרחיים . הוגדל השכר לעבודות יזומות . מכסת ימי העבודה החודשיים שנתנו לשכות התעסוקה הועלתה . חל זירוז במתן הקצבאות למשפחות מרובות ילדים וניתנה עזרה רבה יותר למפונים מהמעברות.

3. המפלגות בישראל שהבינו את הצורך של המזרחיים להרגיש שותפים בממסד הגדילו את מספר המועמדים יוצאי ארצות האסלאם בתוך המפלגה . במקביל הוקמו מפלגות עדתיות שרצו לקדם את האינטרסים של הבוחרים המזרחיים אך מפלגות אילו לא זכו להצלחה רבה בבחירות .

4. אירועי ואדי סאליב היו הניצנים הראשונים למאבק של המזרחיים בממסד האשכנזי . לאחר מכן בתחילת שנות ה – 70 התגבר המאבק שנוהל ע"י "הפנתרים השחורים". באופן כללי המאבקים הללו הביאו לשיפור רמת ההשכלה ורמת החיים של הדור השני בניהם של העולים מארצות האסלאם בשנות ה – 50 .

קטעי עיתונות מהתקופה