חומר לבגרות בהיסטוריה

בתוך חודש מפרוץ המלחמה פולין נכבשת ע"י גרמניה וברה"מ. יהודי פולין מוצאים עצמם מפוצלים בין שתי מסגרות שלטון שהשלטון הרוסי במזרח פולין פחות נוקשה כלפי היהודים. באזור שנכבש ע"י הגרמנים מרבית יהודי פולין הופכים לפליטים המגורשים ממקום מגוריהם. כל היהודים ממערב פולין מגורשים לאזור גנ'רל גוברנמן. בתוך הג'נרל גוברנמן מפורקות העיירות הקטנות והיהודים עוברים לגטאות. הגידול הרב במספר היהודים שהיו נתונים לשלטון גרמני חייב את גרמניה להגדיר את מדיניותה כלפי…

עם כיבוש פולין בספטמבר 1939 מסופחים לרייך הגרמני כשני מיליון יהודים שעל פי אגרת הבזק רוכזו בגטאות במרכז פולין. כאשר פולשת גרמניה לבריה"מ יוני 1941, מתחיל ההרג המעשי של יהודי בריה"מ. לכל יחידה גדולה של הצבא הגרמני התלוו אנשי S.S. שנקראו איינזצגרופן שתפקידם היה להרוג יהודים באזורי הכיבוש הגרמני בבריה"מ. שיטת ההרג הראשונית נקראה הירי בבורות. תושבי העיירה היהודית רוכזו בקצה העיירה או ביער והיהודים הועמדו בקצה של בורות ענק,…

לגרמניה הייתה מטרה ברורה, בסוף המלחמה היא רצתה לראות "עולם חדש" שבו מעוצבת אירופה מחדש. הנאצים האמינו שבאמצעות המלחמה הם יצליחו לברוא מציאות חברתית, מדינית וכלכלית חדשה שמבוססת על האידיאולוגיה הנאצית. "סדר עולם חדש"  הסדר החדש שייבנה במהלך המלחמה ויתקיים אחריה. "הרייך השלישי בן אלף שנה", (מדברי היטלר). ותוך שניים – שלושה דורות יעלה מספר תושביו ל 200 מיליון. על כן צפויה משימה חשובה לחיילי גרמניה הנאצית – להכשיר את…

בשנים 1938-1933 ניתן לראות הסלמה במדיניות כנגד היהודים בגרמניה שהגיעה לשיאה באירועי ליל הבדולח. הסלמה שנובעת מכך שהעזיבה של היהודים את גרמניה היא איטית מידי לטעמם של הנאצים ולכן ישנה הקשחה של המדיניות כנגד היהודים. בתחילה במסגרת ה יום החרם" ב-1933, ישנו מהלך שהוא פסיכולוגי בעיקרו שמבהיר שהיחס ליהודים יהיה שונה. לאחר מכן יש פגיעה כלכלית קשה ב"חוק להחזרת הפקידות" מ- 1933. חוקי נירנברג מ -1935 הם עליית מדרגה כי…

משמעות חוקי נירנברג ומטרותיהם: רמיסת זכויות היהודים הגיעה לשיאה בכנס המפלגה הנאצית בעיר נירנברג בספטמבר 1935 ובה אושרו חוקי נירנברג כחוקת הרייך, שמהווים שלב חדש ומשמעותי ביותר ברדיפת היהודים. היהודים הפכו לאזרחים מדרגה שנייה (נתינים בלבד) משוללי זכויות. הם הוצאו/הורחקו ממעגל החיים הפוליטי, החברתי והכלכלי וזאת בתוקף חוקי הרייך הגרמני. למעשה משום שאינם אזרחים, אינם זכאים להגנה – ודמם הוא הפקר. בעצם חוקי נירנברג נתנו את הבסיס החוקי ליישום תורת…

אחד האירועים הקשים, שנועד לבטא בפומבי את סילוק היהודים מחיי התרבות של גרמניה, היה שריפת הספרים בגרמניה. ב 10 למאי 1933 , בכיכר מול אוניברסיטת ברלין הועלו באש ,בפיקוחו של יוזף גבלס - שר התעמולה של הרייך, ספרי קודש וספרות קלאסית של סופרים יהודים ואחרים שלדברי הנאצים מייצגים תרבות מנוונת שאינה מבטאת את "הרוח הגרמנית". בעקבות שריפת הספרים בברלין הועלו באש ספרים גם בערים אחרות בגרמניה. שרפת הספרים הייתה חלק…

מטרת החוק הייתה לסלק את היהודים ומתנגדי המשטר מהשרות הציבורי והחלפתם בנאצים  פתרון (חלקי ביותר) תודעתי לבעיית האבטלה. נאסר על היהודים לשמש כעורכי עיתונים , על פי חוק שקבע כי רק אנשים שמוצאם ארי ובני זוגם אף הם ממוצא הארי יוכלו לשמש בתפקיד זה. החוק פגע קשה ביהודים שרבים מיהם הועסקו בשירות הציבורי (פקידים, רופאים, עורכי דין, מורים, ועוד-הנאצים טענו כי זו הוכחה שהיהודים רצו להשתלט על גרמניה). מרבית האינטליגנציה…