מלחמת העצמאות תקופה שניה – 1.4.1948 – 1.5.1948 

מאפייני התקופה: "תוכנית ד" - מאסטרטגיה מתגוננת לאסטרטגיה התקפית. השלב השני של המלחמה התאפיין במעבר מהתגוננות מקומית להתקפות יזומות ומתוכננות על פי סדרי עדיפויות צבאיים ומדיניים.  בראשית מרץ 1948 הוכנה במפקדה הארצית של "ההגנה" תוכנית מבצעית שכונתה "תוכנית    ד" , והיא נועדה להעביר את היוזמה לידי היישוב היהודי.  מטרות התכנית היו: השתלטות על השטחים שנועדו להיכלל בתחום המדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה, כולל יישובים ערביים שהיו בשטח זה…

אין תגובות

מוקדי הלחימה בשלב הראשון של מלחמת העצמאות

שלב א' של הלחימה לחימה בערים המעורבות: הכוונה לערים ת"א-יפו, חיפה , ירושלים צפת וטבריה בהן חיו יהודים וערבים יחדיו . בערים אילו שותקו חיי הכלכלה בראשית המלחמה . היהודים סבלו מפגיעות של צלפים ערבים שירו ממקומות גבוהים אל השכונות היהודיות . הערבים החדירו מכוניות תופת וגרמו לאבדות קשות בקרב היהודים . נפגעו המוסדות הלאומיים בירושלים , רח' בן יהודה בירושלים ורחוב הנמל בחיפה . הטרור הערבי גרם לשיבוש  חיי…

אין תגובות

מלחמת העצמאות

הכוחות הלוחמים: נתוני הפתיחה: למחרת החלטת החלוקה מתחילים הפלשתינאים תושבי ארץ ישראל שלא קיבלו את ההחלטה לתקוף את הישוב היהודי בארץ . באותה עת יש כ 650,000 יהודים בארץ ומספר הערבים כפול כ – 1,300,000 . פריסת הישובים היהודיים שנמצאים ממטולה בצפון ועד רביבים בדרום יוצרת קושי רב להגן על כולם כאשר ההוראה של ההנהגה היא לא לנטוש אף ישוב . יש לזכור בתקופה זאת הבריטים עדיין שולטים בארץ. מדיניות…

אין תגובות

החלטת האו"ם – כ"ט בנובמבר / 29 לנובמבר 1947

סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל  ופינוי כל הכוחות הבריטיים עד 1 לאוגוסט 1948 . חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות . 55% מהשטח למדינה יהודית  (מחצית הגליל , עמק יזרעאל , מישור החוף ומרבית הנגב) . 45% מהשטח למדינה ערבית (חלק מהנגב ורצועת עזה , יהודה ושומרון וחלק מהגליל) . ירושלים תהיה בינלאומית ותנוהל ע"י האו"ם . בין שתי המדינות יתקיים שיתוף פעולה כלכלי בענייני מכס, מטבע משותף ,…

יש תגובה אחת

הדיון באו"ם ועמדת מעצמות העל בשאלת ארץ ישראל:

בריטניה העבירה את שאלת ארץ ישראל לאו"ם בתחילת 1947 ,והאו"ם החליט באפריל 1947 להקים את ועדת אונסקו"פ (-unscop ועדת האומות המאוחדות המיוחדת לשאלת ארץ ישראל) כדי לבדוק את סוגיית ארץ ישראל. הועדה מנתה 11 נציגים ממדינות שונות (ללא נציגים מהמעצמות הגדולות), והציגה את מסקנותיה ב- ספטמבר 1947 לאחר שביקרה בארץ, שמעה עדויות ממנהיגי היישוב, ביקרה במחנות העקורים באירופה ונחשפה לפרשת אקסודוס בזמן התרחשותה. הערבים החרימו את הוועדה וסירבו להופיע בפניה.…

אין תגובות

העברת שאלת א"י לאו"ם

הסיבות להעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם על ידי בריטניה: ב 15 לפברואר 1947 באופן מפתיע החליטה בריטניה למסור את שאלת ארץ ישראל לידי האו"ם. כמה שיקולים/סיבות השפיעו על צעדה של בריטניה: אכזבה מעמדת ארצות הברית-  אי ההסכמה בין בריטניה לבין ארצות הברית בשאלת ארץ ישראל ,סוגיית העקורים  והמתח בין מנהיגי שני הארצות השפיעו על צעדיה של ממשלת בריטניה. בריטניה חשבה ,על סמך דווחים שהצביעו על מחלוקת בארצות הברית בסוגיית ארץ…

אין תגובות

מאבקו של היישוב בתחום ההתיישבות (1945-1947):

ההתיישבות שהתקיימה בשנים הללו בכל רחבי הארץ הפכה למכשיר אסטרטגי רב עוצמה בידי הישוב היהודי בארץ. בשנים הללו הוקמו כ- 40 ישובים .  מטרות/חשיבות ההתיישבות:  מאבק בבריטים לשינוי מדיניותם- איסור על התיישבות יהודית במרבית שטחי ארץ ישראל (חוק הקרקעות  מ-1940). השפעה על קביעת גבולות המדינה בעתיד-  במקום בו ישבו יהודים יעברו גבולות הארץ. זאת הסיבה שבשנים הללו התיישבו באזורי ספר בנגב ובגליל- היאחזות בנקודות  לאורך הגבולות העתידיים של המדינה שתקום. …

אין תגובות

מאבקו של היישוב בתחום ההעפלה (1945-1947):

המשך מדיניות הספר הלבן השלישי ,המאפשרת רק למספר  קטן של יהודים לעלות לארץ, הביאה את מנהיגי היישוב להחלטה על המשך מבצעי ההעפלה הבלתי חוקיים.  במהלך התקופה הנ"ל יצאו מאירופה כ-64 ספינות מעפילים ועליהן כ- 70 אלף עולים בלתי לגלים-ניצולים מאירופה ועולים מצפון אפריקה. רק חלק קטן מהספינות (ארבעה מהן) הצליח לפרוץ את הסגר הבריטי ולהגיע לחופי הארץ) ,שאר המעפילים נשלחו למחנות מעצר/הסגר בקפריסין.   מטרות/חשיבות ההעפלה:  להגדיל את מספר היהודים בארץ-…

אין תגובות

דרך המאבק של הנהגת היישוב – עמדת היישוב המאורגן

לאחר פירוק "תנועת המרי העברי" העמדה הרשמית של הנהגת היישוב, התנועה הציונית וההגנה הייתה שיש לנקוט בגישת  מתונה, ללא מאבק אלים,   מאבק הצמוד למדיניות הציונית כפי שהוחלט עליה במוסדות הלאומיים. ההתמקדות בהמשך ההתיישבות ,העפלה, רכש צבאי במחתרת, והפסקת הפעילות הצבאית כנגד הבריטים בארץ ישראל.  סיבות/נימוקים לתומכים בהנהגת היישוב:  הקמת מדינה יהודית טובתך רק על ידי פעולות מתואמות בארץ ישראל ובזירה המדינית בהנחיית מוסדות התנועה הציונית (יציאה נגד הבדלנות של אצ"ל…

אין תגובות

הפורשים

לאחר פירוק "תנועת המרי העברי" היו שתי גישות להמשך המאבק עם הבריטים.  התנועה הרוויזיוניסטית, האצ"ל והלח"י טענו שיש לנקוט בגישת של מאבק מתמשך כולל מאבק מזוין, כלומר מאבק  בלתי מוגבל בזמן או בתחומי פעילות. כולל העפלה והתיישבות. סיבות/נימוקים לתומכי הפורשים : אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה ורק מאבק בכל התחומים בלי הפסקה יביא    לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.  מאבק רצוף יחייב את הבריטים לתגבר את כוחותיהם בארץ, דבר…

אין תגובות