לאומית במאה ה – 19

העולים לארץ ישראל ראו בדמיונם ארץ זבת חלה ודבש, כפי שהיא מתוארת בסיפורי המקרא. אולם במציאות התמודדו העולים עם קשיים רבים: האקלים/מחלות - האקלים בארץ ישראל ,בעיקר בימי הקיץ היה שונה לחלוטין מהאקלים באירופה. העולים שפנו להתיישבות החקלאית סבלו מהעבודה הפיזית הקשה בחום הכבד. דבר שהתיש אותם וחלקם חלו בקדחת. חוסר ידע בחקלאות וסכסוכים פנימיים- בשל חוסר ידע בחקלאות הקימו ישובים רבים במקומות שאינם ראויים להתיישבות –על אדמה סלעית שקשה…

בתקופת העלייה הראשונה הוקמו ישובים רבים ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום. המושבה מרבית העולים בעלייה הראשונה בחרו להתיישב בערים. רק כרבע מן העולים בחרו להתיישב בעליה זאת בהתיישבות חקלאית. בתקופת העלייה הראשונה התפתחה המושבה. באותן שנים נוסדו 23 מושבות חדשות ביניהם-ראשון לציון (המושבה הראשונה הוקמה ב- 1882), גדרה, רחובות, זיכרון יעקב, ראש פינה ועוד. ניתן להבחין בשלושה סוגי מושבות- מושבות חובבי ציון, מושבות שהוקמו ע"י הברון רוטשילד ומושבות פרטיות. מאפייני…

הפעילות הציונית בארץ ישראל בתקופה שעד מלחמת העולם הראשונה ,באה לידי ביטוי בשני גלי עלייה: העלייה הראשונה  (1903-1881) כ 25 אלף עולים וכ 30 אלף בעלייה השנייה (1914-1904). רבים מהעולים (בדגש על העלייה השנייה) עזבו את הארץ כי התקשו להסתגל לתנאי החיים הקשים בה. רוב העולים הגיעו ממזרח אירופה (בעיקר מרומניה ורוסיה) ומיעוטם מארצות האסלאם (בעיקר מתימן). עולי העלייה הראשונה היו דתיים ומסורתיים יותר ובעלי משפחות ואילו עולי העלייה השנייה…

עיקר פעילות הדיפלומטית/המדינית של הרצל מול המדינות השונות התמקדה בהשגת צ'רטר –הרשאה/אישור חוקי להתיישבות יהודים בארץ ישראל בערבות ובהסכמת המעצמות. פעילות זו מבטאת את השקפתו המדינית של הרצל שהאמין בפעולה דיפלומטית חוקית כדי להשיג את הצ'רטר באותם שנים שולטת בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, שהייתה אז אימפריה חלשה ומתפוררת. בתחילה פונה הרצל לגרמנים, שהיו בקשרים בדוקים לאימפריה העות'מאנית, לאחר מיכן פונה לתורכים ישירות ,לרוסים ולבסוף לבריטים. מגעים עם גרמניה (1898): הרצל…

ב- 29 באוגוסט 1897 התכנסו 197 צירים, נציגי אגודות ציוניות מ- 16 מדינות, בעיר באזל בשוויץ לקונגרס הציוני הראשון, שנמשך שלושה ימים ובסיומו הוצגה תכנית. הגורמים שהביאו את הרצל לכנס את הקונגרס: כישלונו בהשגת תמיכה של בעלי הון יהודים –הברון רוטשילד, הברון הירש ואחרים שלא רצו לסכן את קשריהם עם השלטונות ולא האמינו כי יש סיכוי בפעילותו של הרצל. כדי לקדם את ניסיונותיו להשגת הצ'רטר-נתקל בחוסר היענות לפניותיו הדיפלומטיות (נציגי…

לפריצת הדרך של ההתעוררות הלאומית היהודית אחראי בנימין זאב (תאודור)הרצל (1860-1904). הרצל נולד בודפשט שבקיסרות אוסטרו-הונגריה ,בבית יהודי מתבולל, בנעוריו עבר לגור בווינה וחונך בשפה הגרמנית עלפי התרבות הגרמנית. למד משפטים אך  עסק העיקר בכתיבת סיפורים, מחזות ומאמרים והועסק כעיתונאי בווינה . התחזקות האנטישמיות ויש הטוענים - משפט דרייפוס השפיעו עליו עמוקות והביאו אותו לתפיסתו כי הפתרון לעם היהודי  לא  יבוא מהתבוללות והתנצרות,  אלא במציאת פתרון טריטוריאלי לעם היהודי. הרצל…

אכזבה מרעיונות ההשכלה והאמנציפציה- היהודים לא הצליחו באמת להשתלב בחברה האירופאית אשר דחתה אותם. רעיונות ההשכלה והאמנציפציה לא הכו שורשים בקרב אזרחי מדינות אירופה. חלק מהיהודים הבין כי החברה הנוצרית באירופה אינה יכולה להשלים עם שוויון אזרחי ליהודים. היהודים ייתפסו תמיד זרים ע"י סביבתם וכי אינם יכולים לסמוך על אחרים ("חסד העמים") האכזבה מכך שרעיונות ההשכלה אינם מיושמים וכי היהודים, למרות האמנציפציה לא מסוגלים להתקבל אל תוך החברה בה הם…

יוון נשלטה ע"י האימפריה העות'מאנית במשך כ-400 שנים. היה זה שלטון עריץ ומדכא. העות'מאניים דכאו את היוונים דיכוי לאומי - מנעו מהם עצמאות, דיכוי תרבותי – אסרו את קיומה של תרבות יון, דיכוי דתי- העות'מאניים היו בני הדת המוסלמית בעוד שהיוונים היו נוצרים. מי היו מנהיגי המאבק הלאומי היווני ומאילו רעיונות הושפעו ? מנהיגי המאבק הלאומי היווני (הכוחות הפעילים) היו משכילים, בעלי השקפת עולם חילונית. הם הסתייגו מהכנסייה ומהשפעתה על הציבור.…

שינויים חברתיים וטכנולוגיים: התפתחות ההשכלה ותהליך החילון: להתפתחות הלאומיות סייעו הרעיונות החדשים שהעלתה ההשכלה. תנועת ההשכלה הובלה ע"י סופרים, אנשי מדע, פילוסופים ואומנים שהאמינו כי האדם האידיאלי הוא אדם בעל ידע בתחומים רבים. בהשפעת ההשכלה החלו בני האדם לבקר את סמכויות הפוליטיות והדתיות ולערער עליהן. הרעיונות החדשים קידשו את חירות האדם ואת זכויות האדם וביטלו את סמכויות אנשי הכנסייה  והשפעת הדת . רעיונות אלה חיזקו את תהליך החילון (התרחקות מהדת).…

להלן השלבים המרכזיים בהתפתחות הפעילות הלאומית באירופה: שלב ההיערכות: שלב בו כמה מאות אנשים ,בדרך כלל משכילים ,בני המעמד הבינוני, מתחילים לגבש את המסגרת הלאומית ומניחים את היסודות לתרבות הלאומית. הפעילות הלאומית בשלב זה מתמקדת ביצירת התרבות הלאומית. מתגבשת השפה, שירים, אגדות ומוסיקה מסורתית. בשלב זה נכתב בדרך כלל מחקר אודות העבר והמורשת של הלאום. שלב ההרחבה- שלב זה מאופיין בהרחבת מעגל השותפים וחיזוק הקשרים המלכדים בין האנשים המרגישים שייכים…