להלן השלבים המרכזיים בהתפתחות הפעילות הלאומית באירופה:
שלב ההיערכות: שלב בו כמה מאות אנשים ,בדרך כלל משכילים ,בני המעמד הבינוני, מתחילים לגבש את המסגרת הלאומית ומניחים את היסודות לתרבות הלאומית.
הפעילות הלאומית בשלב זה מתמקדת ביצירת התרבות הלאומית. מתגבשת השפה, שירים, אגדות ומוסיקה מסורתית. בשלב זה נכתב בדרך כלל מחקר אודות העבר והמורשת של הלאום.
שלב ההרחבה– שלב זה מאופיין בהרחבת מעגל השותפים וחיזוק הקשרים המלכדים בין האנשים המרגישים שייכים לאותו לאום. בשלב זה מתבססת רשת של אגודות לאומיות המגייסות כספים, ייסוד בתי ספר, מארגנים טקסים לאומיים ומוציאים לאור עיתונות לאומית. בשלב זה הפעילות מתרכזת בתחומי החברה והתרבות. פעילות שמטרתה לטפח את הזהות הלאומית ומעודדת את האנשים לפעות למען המטרה הלאומית.
שלב המאבק העממי- בשלב זה הרעיון הלאומי מורחב לאזורים שונים ובשכבות אוכלוסייה רחבות ומגוונות. שלב זה מאופיין בגיוס ההמונים למאבק למען זכויות לאומיות. התנועות הלאומיות יוצאות לרחובות באמצעות הפגנות ומנסות לקדם את מאבקן הלאומי. בשלב זה מתגבשים הכיוונים הפוליטיים סביב השאלה האופי החברתי והפוליטי של החברה הלאומית.
שלב המאבק המדיני/דיפלומטי והצבאי– בשלב זה המאבק הלאומי עושה שימוש בבריתות מדיניות ובמלחמות במטרה לסלק שליטים זרים ולכבוש טריטוריות/שטחים שהוגדרו חלק מהמולדת הלאומית.
לאחר הקמת המדינה הלאומית הריבונית– לאחר הקמת המדינה הלאומית ההפצה וההרחבה של התודעה הלאומית מתגברת. המדינה הלאומית שוקדת על חיזוק הקשר בין היחיד לאומה ולמדינה. המדינה מפעילה מנגנונים המחייבים את היחידים להוכיח את הזדהות ונאמנות למוסדות המדינה הלאומית.
המדינה מפעילה אמצעים משפטיים, כלכליים, חינוכיים, ותרבותיים כדי לחזק את הזהות והלכידות הלאומית ולפעול נגד גורמים הנחשבים עוינים ומסוכנים לזהות הלאומית של החברה והמדינה.
