שינויים חברתיים וטכנולוגיים:
התפתחות ההשכלה ותהליך החילון:
להתפתחות הלאומיות סייעו הרעיונות החדשים שהעלתה ההשכלה. תנועת ההשכלה הובלה ע”י סופרים, אנשי מדע, פילוסופים ואומנים שהאמינו כי האדם האידיאלי הוא אדם בעל ידע בתחומים רבים.
בהשפעת ההשכלה החלו בני האדם לבקר את סמכויות הפוליטיות והדתיות ולערער עליהן.
הרעיונות החדשים קידשו את חירות האדם ואת זכויות האדם וביטלו את סמכויות אנשי הכנסייה והשפעת הדת .
רעיונות אלה חיזקו את תהליך החילון (התרחקות מהדת). הלאומיות תפסה את מקום הזהות הדתית.
ככל שנחלשה הכנסייה ואתה גם ההשפעה הדתית נוצר חלל ריק והיה צורך במציאת תחליף לדת .הלאומיות הייתה התחליף לדת.
המודרניזציה /מהפכה תעשייתית:
המהפכה התעשייתי שהתרחשה באותו זמן הביאה למעבר מהכפר לעיר (תהליך העיור),גידול מואץ באוכלוסייה, והתפתחות התעשייה ומעמד הפועלים.
התגלו בעיר מתחים וסכסוכים בין מי שהיגרו אל העיר לבין תושבי הערים הוותיקים על רקע ההבדלים בשפה, במנהגים ובאורח החיים.
האדם המודרני שחי חיי ניכור ובדידות בעיר הגדולה נזקק למסגרת שייכות חדשה.
היה צורך לפתח תרבות ושפה אחידה שתאחד את מדינת הלאום.
המהפכה התעשייתית אפשרה את הבסיס הטכני (מהפכת הדפוס) להפצת הרעיונות באמצעות עיתונות, ספרים והפצה רחבה.
השפעות רעיוניות:
תנועת ההשכלה
זרם רעיוני שהתפתח במערב אירופה המחצית השנייה של המאה ה- 18 וכלל הוגי דעות, אנשי מדע, סופרים ואומנים שונים. תנועת ההשכלה ערערה על הסדר הקיים באירופה ועל עקרונות האמונה הנוצרית. על פי אנשי ההשכלה אסור לאדם להישמע לסמכות הפוליטית – המלך ופקידיו או הסמכות הדתית – הכומר ללא מחשבה והטלת ספק. לתפיסתם האדם נולד יצור בעל תבונה ודעת וללא ניצול יכולות אלה האדם איננו חופשי ובן חורין. אם האדם עושה את דבר אדונו, הפוליטי או הדתי, הוא איננו חופשי.
תנועה זו האמינה בקדמה וערערה על “הסדר הקיים” והדגישה ערכים של חירות, שוויון, שאיפה לאושר ודמוקרטיה להם זכאי כל אדם. רעיון זה הוביל למסקנה שכל עם זכאי לחירות ולשוויון כלומר להשתחרר מכיבוש זר, לבחור שלטון שיפעל למענו, ולהקים מדינה לבני הלאום שלו.
התנועה הרומנטית:
טיפוח מרכזיות הרגש במניעיהם ודרכי פעולותיהם של בני האדם.
הדגישו את הקשר הנפשי-הרגשי של אדם לעבר שלו, לשורשיו הקדומים, לארצו ולנופיה, לתרבות המיוחדת שלו ולעברו המפואר,(הדגיש את המיוחד בכל לאום).
תנועה זו עוררה את ההתלהבות, הגעגועים וסערת הרגשות בקרב ההמונים. היא עשתה זאת באמצעות אגדות עם, מיתוסים, שירה, ופולקלור.
התפתחות הליבראליזם/הדמוקרטיזציה:
הלאומיות קשורה להעמקת תהליך הדמוקרטיזציה במאה ה-19.
זכות הבחירה הורחבה לכלל האוכלוסייה והגבירה את כוחה של דעת הקהל במדינה. ההמונים הפכו לכוח פוליטי שהמדינאים תלויים בו.
השפעת אירועים פוליטיים
רעיונות המהפכה האמריקאית ,המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליון
המהפכה האמריקאית (1776) והמהפכה הצרפתית(1789): שני ביטויים ראשונים ללאומיות וגורמים לצמיחתה. המושבות באמריקה שהיו תחת השלטון של המלוכה האנגלית החלו לפתח זהות לאומית חדשה – זהות אמריקנית, שהדגישה ערכים של חירות, שוויון וריבונות העם, כמו המהפכה הצרפתית שאחריה שסיסמתה הייתה-חירות שוויון ואחווה ברוח תנועת ההשכלה. שני ביטויים אלו ללאומיות עודדו את צמיחת התנועות הלאומיות ברחבי אירופה כולה.
כיבושי נפוליון באירופה גרמו להתעוררות הלאומיות בקרב עמי אירופה (הגיעו לשיאם ב- 1807)
הכיבושים הפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית באירופה (חירות ,שוויון ואחווה),אך במקביל גם עוררו בקרב העמים הכבושים התנגדות לכיבוש הצרפתי והביאו להגדלת הרגשות הלאומים, והשאיפה לעצמאות . בעקבות הכיבושים העמים השונים החלו לחקור את עברם ההיסטורי ושאפו לממש את ייחודם הלאומי.