האימפריה הפרסית שלטה על האזור כ- 200 שנה (330-539 לפסה”נ) עד כיבוש הארץ ע”י אלכסנדר הגדול.
את האימפריה ייסד המלך כורש, והיא כללה שטחים רבים באסיה, אפריקה ואירופה.
הפרסים שממלכתם הייתה גדולה מזו של אשור ובבל הקימו ממשל שנועד לשלוט בשטחים החדשים.
הם שלטו באמצעות שלטון ישיר, באמצעות ניצבים ופקידים, או באמצעות שושלות מקומיות ,שנהנו מאוטונומיה חלקית.
האימפריה הפרסית הקימה מערכת לגביית מיסים וצבא גדול ששמר על חלקי הממלכה.
המלכים הנכבשים היו לשליטים מקומיים מטעם מלך פרס.
לא רק בכוח הנשק הצליחו הפרסים לבסס את האימפריה שלהם .הם נהגו בסובלנות בעמים הנכבשים ,העניקו להם חופש דתי, ונתנו להם הרגשה כי אינם נשלטים בכפייה.
מדיניות הפרסים כלפי העמים הכבושים כפי שבאה לידי ביטוי בפוליתאיזם (אמונה באלים רבים ובפולחנם):
בניגוד למדיניות ההרס וההגליות של מלכי אשור ובבל שקדמו לו, נקט כורש במדיניות של בניין ושיקום. בשנת 538 לפסה”נ, ,פרסם כורש בכל מדינות הכרזות המתירות לגולים לשוב לארצותיהם, להקים ולשקם את הריסות עריהם ומקדשיהם שנהרסו על ידי הבבלים.
כורש ראה את עצמו כמשחרר ולא ככובש.
יש הסבורים כי שורשי מדיניותו הסובלנית של הפרסים/כורש היא בהשקפתו/ם הפוליתאיסטית.
לפי אמונה זו כיבדו הפרסים את האלים של עמי האימפריה שלהם.
למעשה כך רכשו את תמיכת כוהני הדתות של נתיני האימפריה ואת תמיכת הנתינים עצמם.
יש המייחסים את מדיניותו זו למניעים פוליטיים מובהקים. כורש לא רצה שיראו בו כובש זר. העניק פטור ממיסים לכוהני הדת, תרם מכספו למקדשי האלים, וציפה מהעמים שיפעלו לשלומו ולשלום ממלכתו.
מדיניות זו העניקה לכורש יוקרה וגם אהדה בקרב עמי האימפריה שלו.
כתובת הגליל כביטוי ליחס הסובלני של כורש כלפי העם הבבלי:
אחד הביטויים ליחסו הסובלני של כורש לעם הבבלי זוהי – “כתובת הגליל” – תעודה רשמית ששרדה מימי מלכותו של כורש (כתובה על בן בצורת גליל).
כורש נקט במדיניות סובלנית- דתית ללא מתן חירות מדינית. תופעה העולה מתוך כתובת הגליל היא שכורש משייך את כיבושיו לאלים הזרים והוא מצטייר כמלך סובלני ונאור אשר כיבד את המסורת של כל עם ועם המכיר באלים
של כל העמים. זוהי פוליטיקה חדשה מאז האשורים והבבלים. אין הגלויות והפרסים מאפשרים לקיים את הפולחנים הדתיים וזה משתי סיבות עיקריות:
אמונה פולותאיסטית- פחד מחילול כבודם של האלים, חילול שיעודד נקמת האלים בפרסים.
מניעים פוליטיים – רצון לבסס את השלטון ומניעת תסיסה של עמים ברחבי השליטה הגדולים של הפרסים.
בגרות בהיסטוריה