המשך מדיניות הספר הלבן השלישי ,המאפשרת רק למספר קטן של יהודים לעלות לארץ, הביאה את מנהיגי היישוב להחלטה על המשך מבצעי ההעפלה הבלתי חוקיים.
במהלך התקופה הנ"ל יצאו מאירופה כ-64 ספינות מעפילים ועליהן כ- 70 אלף עולים בלתי לגלים-ניצולים מאירופה ועולים מצפון אפריקה. רק חלק קטן מהספינות (ארבעה מהן) הצליח לפרוץ את הסגר הבריטי ולהגיע לחופי הארץ) ,שאר המעפילים נשלחו למחנות מעצר/הסגר בקפריסין.
מטרות/חשיבות ההעפלה:
- להגדיל את מספר היהודים בארץ– כדי לחזק את היישוב במאבקיו הצפויים כנגד הערבים.
- הצלת פליטי השואה– למצוא להם מקלט בטוח לאחר כל הסבל שעברו. העפלה הייתה חלק ממאבק מדיני בלתי פוסק שהעלה את ענייני הפליטים היהודים באירופה ואת גורלה של א"י לסדר היום הבינלאומי. היא החדירה לתודעת העולם את הרעיון של פתרון מדיני בא"י לבעיית היהודים.
- להשפיע על דעת הקהל בבריטניה וארה"ב– חשיפת מצוקת הפליטים והעקורים תשפיע על דעת הקהל הבריטית והאמריקאית ,שתלחץ על בריטניה, ותאפשר עליה חופשית לארץ. תמונות חיילים בריטים המעבירים בכוח את המעפילים ניצולי השואה גרמו ליצירת דעת קהל נגד פעולותיה של בריטניה והיא התקשתה להתמודד עם לחץ דעת הקהל.
- להפגין את נחישות הישוב היהודי – ההעפלה הפגינה את הרצינות ואת הנכונות של היהודים לשלם מחיר למען העלייה לא"י. העובדה שהיהודים ניסו להגיע לארץ כל הזמן וללא הפסק באניות מעפילים למרות הסיכוי להיתפס ולהישלח לקפריסין הוכיחה לבריטים ולעולם כולו כי המאבק ימשיך.
קשיים בארגון ההעפלה:
- לחץ העצום שהפעילה ממשלת בריטניה גם על השמירה על חופי ארץ ישראל -מצור ימי, תחנות מכ"ם וגם לחץ על המדינות מהן יצאו המעפילים לכיוון ארץ-ישראל. כ- 60% מהמעפילים נתפסו ונשלחו למחנות מעצר ("ממחנה ריכוז למחנה מעפילים") ואף גורשו לקפריסין.
- רכש ציוד וגיבוש צוות: בגלל הידיעה שכל אניות מעפילים שתתקרב לארץ צפויה להיפגע בגלל המצור הבריטי סירבו להשכיר ליהודים אניות וגם היה קושי רב לגייס אנשים שישיטו את האניות בגלל הסכנה. מחירי האניות היו מאד גבוהים ועל כן נרכשו ספינות שמצבם היה בדרך כלל גרוע שהיה סיכון לשוט עמם בלב ים.
- בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה השתנו והוקשחו חוקי ההפלגה בים.
- לאחר המלחמה היה קושי עצום לגייס משאבים (כספים) גם כדי לאסוף את העולים, לדאוג למעפילים בדרך לארץ (אחסונם, העברתם ממקום למקום, מזון, לבוש…)
דוגמאות מרכזיות לפעילות ההעפלה:
פרשת אקסודוס/ יציאת אירופה תש"ז (יולי 1947):
ביולי 1947 כאשר בארץ שוהה ועדת הבדיקה של האו"ם (אונסקו"פ) , מנסה להפליג לארץ אניית מעפילים גדולה בשם "אקסודוס".
האנייה זוכה לליווי של אניות מלחמה בריטיות כל הדרך מצרפת לישראל . כ – 40 ק"מ מחופי הארץ עוצרים הבריטים את האנייה ומנסים להשתלט עליה בכוח. מתפתח קרב על האנייה שבו נהרגים 3 מעפילים וכמה עשרות נפצעים .
"אקסודוס" נתפסת ע"י הבריטים ונגררת לנמל חיפה . הישוב בארץ מלווה את מאבקה של "אקסודוס" בעצרות מחאה , הפגנות אבל ופניה לדעת הקהל והעיתונות הבינלאומית . ועדה אונסקו"פ שנמצאת בארץ מושפעת ממאבקם של מעפילי "אקסודוס" בניסוח החלטותיה לטובת סיום המנדט הבריטי בארץ .
הבריטים מעלים את מעפילי "אקסודוס" על שלוש אניות גרוש ומחליטים להחזירם לנמל ממנו יצאו לצרפת . המעפילים בעידוד הישוב בארץ שמעוניין לנצל את ההד התקשורתי של הפרשה לא מסכימים לרדת בנמל צרפת . הבריטים מאיימים להחזיר את פליט השואה שעל "אקסודוס" למחנות הפליטים בגרמניה . המעפילים לא נרתעים ואכן הם נשלחים לגרמניה ושם לעיני מצלמות העיתונות הבינלאומית הבריטים מורידים אותם בכוח למחנות הפליטים בגרמניה .
פרשת "אקסודוס" שהייתה המפורסמת באניות המעפילים חשפה לעיני העולם את האכזריות הבריטית ואת חוסר המוסריות של שלטון המנדט הבריטי בארץ . היא חיזקה את התביעה היהודית לעצמאות והשפיע על מסקנות ועדת אונסקו"פ.